"כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א-ל" (כ"ג, כ"ג) - הנסתרות לה' - ספור

בלק שוכר את המכשף בלעם לקלל את ישראל, אך הכל מתהפך ובלעם מברך את ישראל בברכות יקרות. בלק זועם על בלעם ומבקש הסבר לדבר, ומיד עונה לו בלעם הקוסם ואומר: 'כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל' - בעם ישראל לא שולטים נחשים (מזיקים) ולא קסם (לא עין רע ולא נזקים שאחרים גרמו). ומדוע? ממשיך הפסוק: 'כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א-ל' - כיון שבכל דבר הם מאמינים שהכל מאת מהבורא יתברך, אין שום כוח חיצוני שיכול לפגע בהם. אף אחד אינו יכול לעשות לך עין הרע: לא השכנה ולא הגיסה, גם אלו הזוממים להזיק לך ולחבל בהתקדמותך בעבודה - אין בכוחם לעשות מאומה, כי בורא עולם עושה הכל לבדו, והשאר - הם רק שליחיו עושי רצונו, שאין בכוחם לעשות או לומר מאומה, אם לא גזר הבורא שיאמרו ויעשו לטובתו של האדם. לכן אומר לו בלעם שישראל שמורים בהשגחת ה' 24 שעות ביממה ואין יכלת לאדם או למכשף להזיקם. מסביר על כך הבעל שם טוב הקדוש את הפסוק (תהלים צ"ב, י) 'כי הנה איביך ה', כי הנה איביך יאבדו' - שבשעה שמתרגשות על האדם צרות ובעיות: אויבים וחובות, טרדות ובלבול הדעת, והוא מאמין באמונה שלמה שכלם הם שליחים ו'מקלות' שהבורא שלח לטובתו, כלומר: 'כי הנה אויביך - ה'', זה רצון ה' בעצמו ש'מתלבש' על מארעות שונים ומשנים, אזי זוכה האדם להמשך: 'כי הנה איביך יאבדו' - כשהשם יתברך רואה שאתה מאמין שזה רק הוא לבדו, מיד מסיר ומבטל את הבעיות והצרות מעליך, בזכות האמונה!

את המעשה הבא ספר רב העיר כרמיאל, רבי אברהם מרגלית שליט"א: 'כלם מכירים את העיר נתניה, ורבים מכירים את הרחוב בירושלים ששמו 'שטראוס', הנקראים על שמו של הנדיב ובעל החסד הגדול - נתן שטראוס.

'נתניה' - על שם שמו הפרטי - נתן, וגם שעל שם נתינתו וצדקתו, ורחוב 'שטראוס' - על שם משפחתו.

נתן שטראוס היה יהודי אמריקאי עשיר, בעל מפעל גדול לפסטור. פעם אחת הגיע לארץ לבקור בישוב הישן ונחרד לראות את העני והדלות בהם חיו יהודי המקום, ומיד החל לסיע ליהודי המקום מכספו האישי. הוא בנה בתי תמחוי, מרפאות ומוסדות סיוע. פעם בכמה שנים הגיע לארץ ישראל כדי לראות כיצד מתנהלים המוסדות והמקומות שבנה לטובת הצבור.

פעם אחת, באחד מבקוריו בארץ, בקר באחד מבתי התמחוי שלו. בעודו עובר מדלת לדלת ומדבר עם הלקוחות והמטפלים, החליק נתן שטראוס, נפל ושבר את רגלו. כלם נחלצו לעזרתו והוא פנה לטפול בבית חולים.

רבים מהנוכחים חשבו בלבם: 'זו תורה וזו שכרה'?!... דוקא האיש שהזיל כסף רב מכיסו בכדי לסיע ללומדי התורה, בני הישוב הישן, ובנה בית תמחוי ועזרה כה רבים, דוקא בבית התמחוי שהקים - שם נשברה רגלו... מילא, אם היתה נשברת רגלו במהלך טפוס על הרי האלפים, ניחא... אך כיצד יתכן שהדבר ארע דוקא במקום בו עשה מצוה כל כך גדולה'?! אלא ש'הנסתרות לה' אלקינו, והנגלת לנו ולבנינו עד עולם'.

לפני שנמשיך בספור המעשה, אני נזכר במקרה של רבנו הרמב"ן: לרמב"ן היה חבר שנטה למות בגיל צעיר. הכל התקשו להבין מדוע יהודי צדיק וירא שמים כמוהו עומד להפרד מהעולם ולהותיר אלמנה ויתומים רכים, לא עלינו.

הרמב"ן נגש אל מטתו והביא לו פתק קטן: 'אני מבקש ממך, כי בעת שתעלה לפני כסא הכבוד של בורא עולם, תשאל את השאלות הללו שכתבתי, בעניני אמונה והשקפה, עליהן איני מוצא תשובות, ואם נהיה ראויים - תחזר ותספר לי מה אמרו על כך בשמים'. לאחר כמה ימים נפטר אותו יהודי. עבר שבוע ועוד שבוע, אך הנפטר לא בא בחלום. לאחר חדש, התגלה הנפטר אל הרמב"ן בחלום הלילה. שאלו הרמב"ן: 'אמר נא לי, מה ענו לך בשמים על הקשיות והספקות אשר לא מצאתי להם תשובה כאן בעולם'?... חיך היהודי בחלום והשיב: 'רבנו היקר, עשיתי כמצותך, אך כאשר הגעתי להיכל מיחד בשמים ורציתי לשאל את השאלות שהותרת לי - הן התמוססו כלא היו. לא היה מה לשאל, מפני ששם הכל ברור ומובן - מדוע קרה כך, ולמה ההוא נזוק, והשני הצטער, השלישי הרויח והרביעי נפטר. עד כדי כך שהתבישתי לשאל את השאלות'...

כאן, בעולם הזה, יש לנו שאלות. מדוע אני, שמקפיד על קיום התורה והמצוות וקובע עתים לתורה - לא הולך לי בחיים, ואלו חברי שבקשי מתאמץ על קיום המצוות, זכה לילדים טובים והכל בחייו משגשג. כאן אין אנו מבינים את הנראה לעינינו, אך בשמים הכל יהא ברור כל כך, עד שנחוש בושה לשאל את השאלות הללו...

ונמשיך עם הספור, נתן שטראוס היה אמור לטוס למחרת לאנגליה, משם הזמן בהזמנת כבוד להפליג בהפלגת הבכורה של אנית הפאר החדשה - 'טיטאניק', האניה שמתכנניה הבטיחו כי אינה יכולה לטבע לעולם. אך 'רבות מחשבות בלב איש, ועצת ה' היא תקום'.

כידוע לכל - בהפלגת הבכורה של ה'טיטאניק', התנגשה האניה בקרחון ענק, נפגעה וטבעה במקום. 1,500 איש שהיו עליה בהפלגת הבכורה מצאו את מותם באותו אסון נורא, ביניהם אחיו של נתן שטראוס, איזידור. כששמע זאת נתן שטראוס הוא הודה והלל את ה' ללא הרף. הוא אמור היה לטבע במצולות עם כל כספו ורכושו, אך זכות התמיכה בתורה וזכות החסד עם הנזקקים עמדה לו, רגלו נשברה ובזכות זה נצל הוא ממיתה משנה.

לא תמיד מבינים אנו מדוע הדברים מתרחשים באפן מסים, מדוע יש התמודדות בבית ולמה אחד הילדים מסב צער כה רב, מדוע מתקשרים מהבנק כל שבוע שצריך לסדר את החוב ומדוע ישנם דברים שלא הולכים כפי היינו רוצים. אך משמים הכל מתכנן והולך כראוי, ואם אדם בוטח בבורא עולם וסומך עליו שהוא עושה את הדבר הטוב ביותר בעבורו, ולבו שקט ורגוע - זוכה הוא שהשם יתברך מושיע אותו מהכל, כי גדול כוח הבטחון להוציאו מכל צרה וצוקה, שנאמר: 'והבוטח בהשם - חסד יסובבנו' (תהלים ל"ב, י).

אנו אומרים בכל יום בברכת המזון 'הוא היטיב, הוא מיטיב, הוא ייטיב לנו' - מה שהוא עשה לנו עד היום, היה הכי טוב (גם הקשי והסבל), מה שקורה אתי כעת: השדוך התקוע, הבעיה עם הילד שלא נפתרת - 'הוא מיטיב' - כל רגע זה טוב בלתי פוסק של ה' יתברך. ומה יהא בעתיד? איך נסתדר? מאיפה נשלם ואיך נחיה? - 'הוא ייטיב לנו', הכל בידיו הטובות של ה', ולטובתנו!