זהירות מסכנה בימי בין המצרים

כמבאר בשלחן ערוך תקנ"א ובאיכה רבה, במשך שלשה שבועות אלו, שולט בשעות הצהרים "קטב מרירי" ["מקטב ישוד צהרים" (תהלים צ"א) צהרים - אותיות מצרים]. בין השעות הרביעית והתשיעית של היום בין השעות 10:20-16:15 (משנה ברורה תקנ"א, ק"ב). על כן יש להזהר ממספר דברים:

א. אין לכעס על הבנים והתלמידים ובודאי שלא להכותם בשעות אלו (קצור שלחן ערוך קכ"ב, ב).

ב. לא ללכת יחידי במקומות שוממים מחוץ לעיר אלא לצרך מצוה (ערוך השלחן שם ו'חזון איש' דינים והנהגות כ, ה).

ג. אין ללכת בין חמה לצל (הינו על קו בו מסתים צל ומתחיל אור השמש, לארכו).

ד. להמנע מפעלות כירורגיות, כולל עקירת שן, נתוחים, בדיקות חודרניות וחסונים לתינוקות וכדומה בשעות אלו. פרט לצרך דחוף או בדיקת סכר וכדומה.

ה. אף שטיולים מתרים עד ראש חדש מנחם אב יש להמנע ממסלולים ל"מיטיבי לכת" או פעלות שיש בהם סכון ("סנפלינג", "אומגה", צלילות לעמק הים, טיולי שטח מסכנים).

ו. אין אסור לרחץ בים או בבריכה על כל פנים עד ראש חדש אב (לבני אשכנז) או עד "שבוע שחל בו" (לבני ספרד).

ובודאי לצרכי בריאות מתר לרחץ (הגאון רבי חיים קניבסקי זצ"ל בתורת המועדים ס"ג, ב) שכן נהג ה'חזון איש' לרחץ בים עד ראש חדש אב.

התפשט מנהג, שמי שלא רחץ בים לפחות פעם אחת קדם י"ז בתמוז לא יתחיל בימי בין המצרים. לדעת מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א - אין לזה כל מקור בהלכה.