בלק - תוכן ענייני הפרשה

א. בלק מלך מואב מפחד מעם ישראל, שנצחו את סיחון ועוג ושוכנים כעת סמוך לגבולו, וקורא לבלעם בן בעור לקללם.

ב. בלעם מבקש רשות מהשם ללכת והקדוש ברוך הוא אומר לו, שלא יקללם ושלא יברכם, וכשקראו שליחי בלק לבלעם שנית, הרשה ה' לבלעם ללכת למואב ולדבר אך ורק כפי דברי ה' (כ"ב, ח-כ).

ג. האתון שעליה בלעם רוכב, רואה מלאך ומשנה מהדרך. בלעם מכה בה והאתון מוכיחה אותו, דו-שיח בין האתון לבלעם. לאחר מכן 'נפקחו' עיני בלעם וגם הוא ראה את המלאך, שהתרה בו שנית, להגיד לבלק אך ורק את שהשם יאמר.

ד. מפגש בלק עם בלעם (כ"ב, ל"ו-מ"א).

ה. בלעם מצוה ב-3 מקומות על בנית 7 מזבחות ועל הקרבת - 14 קרבנות לה' (סך הכל 42 קרבנות) ומנסה לקלל את ישראל בכל אחד מהמקומות. והקדוש ברוך הוא הופך את הקללה לברכה. בלק כועס על ברכותיו של בלעם, ואז בלעם מתנבא על גדלת ישראל לעתיד לבוא, ושישראל יכבשו (לעתיד) את כל העולם ויבוא משיח (כ"ג, א-ל: כ"ד, א-כ"ה).

ו. במקום לקלל, מציע בלעם לבלק, להחטיא את עם ישראל להצמד ל'בעל פעור', ומצליח להחטיא את עם ישראל בעבודה זרה ובגלוי עריות (כ"ה, א-ד).

ז. כתוצאה מכך, פורצת מגפה בעם, בה מתים עשרים וארבעה אלף איש. פינחס בן אלעזר הכהן, הורג (תוך כדי שרשרת נסים), את נשיא שבט שמעון יחד עם בתו של בלק מלך מואב (כזבי בת צור), והמגפה נעצרה (כ"ה, ה-ט).