"איש על דגלו" (ב, ב)

זה שאמר הכתוב: "נרננה בישועתך ובשם אלקינו נדגל" (תהלים כ, ו). "נרננה בישועתך", שנאמר: ויושע ה' (שמות י"ד, ל). ובשם אלקינו נדגל. הקדוש ברוך הוא שמו כשמותינו, ועשה לנו דגלים, שנאמר: "איש על דגלו באותות".

חבה גדולה חבב הקדוש ברוך הוא את ישראל שעשאן דגלים כמלאכי השרת, כדי שיהיו נכרין בני ראובן לעצמן ובני שמעון לעצמן. ומנין שהיא אהבה. שכן הוא אומר, "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" (שיר השירים ב, ה). אמר רבי אבהו, ומה תלמוד לומר: "ודגלו עלי אהבה, הביאני אל בית היין".

משל למה הדבר דומה. לעשיר שהיה לו אוצר מלא יין, נכנס לבדקו ומצאו כלו חמץ. בא לצאת לו מתוך האוצר, מצא שם חבית אחת ויין טוב. אמר, חבית זו חביבה עלי מכל האוצר. כך ברא הקדוש ברוך הוא את שבעים אמות, ומכלם לא מצא הנאה אלא בישראל, שנאמר: הביאני אל בית היין. שני יודין עשרים, נון חמשים, הרי שבעים, אלו שבעים אמות.

ומכלם לא אהב אלא ישראל, שנאמר: "ודגלו עלי אהבה". [מדרש תנחומא במדבר, י']