חזוק באמונה - סיפור

כאמור בחטא העגל נפלו עם ישראל באמונה.

רמז נפלא יש בשתי תבות 'אני מאמין' נקראים הן בישר והן בהפוך - אם תעביר את האות א' שבראש תבת 'אני' לסוף תבת 'מאמין', ובא לומר שעלינו להיות 'מקשה' אחת של אמונה, הן כשהכל הולך למישרין (בישר) הן כשהמצב הפוך חס ושלום, ובכל אשר הוא פונה הוא נופל ונכשל לא עלינו, גם אז יזעק 'אני מאמין'... כי הקדוש ברוך הוא אינו עושה מאומה לרעתו, והכל לטובתו הגמורה.

באחד ממסעותיו שכר רבי נפתלי מראפשיץ זכרו יגן עלינו, עגלון נכרי שיקח אותו עם כמה מתלמידיו למחוז חפצו, בעל העגלה קבע את דמי הנסיעה כשהוא מחשב שה'פמליה' תמנה ששה אנשים, אמנם למעשה היו שבעה אנשים.

בטרם יצא לדרכו מנה בעל העגלה את מספר הנוסעים, והנה רואה הוא שבעה אנשים, תכף ומיד הרים את קולו על ה'חצפה' להעלות איש נוסף על מה שדברו ביניהם מתחילה, מה עשה הרה"ק שהיה כנודע 'חכימא דיהודאי' (חכם של היהודים), ירד מן העגלה והחל למנות את הנוסעים, כשהוא מראה לבעל עגלה שאין כאן אלא ששה... (כי הרבי בעצמו אינו מן ה'מנויים', שהרי בעת ה'מנין' עמד מחוץ לעגלה) נחה דעת הנכרי וחזר למקומו בראש העגלה - מחוצה לה, ואף הרבי עלה על העגלה, אך שוב סובב את ראשו והנה הוא רואה 'מעשה נסים' - שוב יושבים בעגלתו שבעה אנשים ולא ששה...

חזר הרבי וירד לארץ והראה לו 'באצבע' שיש כאן ששה ולא שבעה, ולא פקפק יותר העגלון ונסע למחוז חפצם לשלום.

באותה שעה אמר הרבי מראפשיץ כי למוד גדול למד ממעשה זה, כי מה שנראה 'מלמטה' אינו כפי הנראה באמת 'מלמעלה'... וכך הוא לכל חיי האדם והליכותיו, שכאן 'למטה' בהאי עלמא נראה כ'רעה', אך המתבונן 'מלמעלה' רואה את הטובה הגדולה והאמתית שיש בזה, ואין לו לאדם אלא להאמין בהקדוש ברוך הוא ובהשגחתו מהשמים ממעל על הארץ מתחת.

וכך אמר רבי יעקב מאיר שכטר שליט"א כי דרכם של בני אדם לומר הנה בהביטי על העולם נראה לי כי כאן בזה העולם אין כל סדר, כאן עומד בנין וכאן עץ - זה גבוה וזה נמוך וכו', במקום זה מסובב לו אדם חסר פרנסה ומלא בצרות ומשנהו מהלך כשצרה מסימת מעיקה על לבו, ואלו בשמים הכל מתנהל 'מסדר' החמה יוצאת בשעה פלונית והכוכבים בשעתם וכו', ובאמת כל זה אינו נראה כן אלא למי שמביט על העולם מלמטה אבל מהמטוס יראה כי הכל מסדר להפליא בחשבון נפלא.