"ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת (ל"א, ט"ז) - שנה בשבת תענוג

בתלמוד ירושלמי על הפסוק 'וקראת לשבת ענג' שואל: במה מענגו, מר אמר בשנה, ומר אמר בתלמוד תורה, ולא נחלקו כאן בתלמיד חכם, כאן בבעל הבית.

נחלקו הראשונים למי השנה תענוג בשבת, שיטה הראשונה: תלמיד השונה כל ימי השבוע, לו השנה ענג בשבת, בעל הבית שאינו פנוי כל ימי השבוע ללמד, ובשבת הוא פנוי ותאב ללמד ומתענג, לו הלמוד תענוג בשבת, כך תרץ הרא"ם (מובא בשיטה מקבצת נדרים ל"ז:) וכן המאירי (שבת קי"ח:) שהתלמיד ששונה כל ימי השבוע מקים בשבת ענג שנה שלא יהא שכלו לאה יותר מדי, אבל בעל הבית שמתעסק כל ימות החל בעסקיו ראוי לו להתעסק מעט בשבת בתלמוד תורה דרך ענג, והוא שראיתי שם בירושלמי לא נתנו ימים טובים ושבתות אלא לעסק בהם בדברי תורה על ידי שהוא טורח בחול ואין לו פנאי, נתנו לו ימים טובים ושבתות לעסק בהם בדברי תורה.

וב'מאירי' שם מביא שיטה שניה: תלמיד שיש לו תענוג מלמוד מענגו בתלמוד תורה, ובעל הבית בשנה.

וה'משנה ברורה' (סימן שמ"א סק"ב) כתב אם נדר שלא לישן בשבת מתירין לו הנדר, שזהו מתענוגי שבת אם רגיל בכך.

וה'בני יששכר' (מאמרי השבתות מאמר י' כבוד וענג שבת) כתב מדוע שנה בשבת תענוג: 'אמרו חכמי הקבלה שנה בשבת תענוג ראשי תבות שב"ת, וכתבו לישן בשבת גם ביום ('פרי עץ חיים' שער השבת פכ"א).

וה'דברי חיים' אמר שאדרבה, בשבת צריך לישן קצת, על פי הגמרא (שבת י.) 'אמר הקב"ה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה', אם כן מי יכול למעל בשמירה של המתנה... ['מעדני אשר']