פרשת פרה על מה ולמה...

כאמור, שבת זו השלישית שב'ארבע פרשיות', היא פרשת פרה, שקורין בשבת הסמוכה לפרשת החדש (אין מפסיקין בין שתי פרשיות אלה). מוציאין שני ספרי תורה, באחד קורין לשבעה קרואים בפרשת השבוע, ובשני קורין למפטיר בסדר 'זאת חקת התורה' - פרשת הטהרה באפר פרה אדמה.

"זאת חקת התורה" (במדבר יט, ב) - אמר שלמה המלך (קהלת ז, כג): "כל זה נסיתי בחכמה" - לא הנחתי בעולם חכמה שלא עמדתי עליה, אולם כיון שהגיע לפרשת "פרה אדמה" אמר: "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני", חקרתי שאלתי ופשפשתי - והיא רחוקה ממני, "והיא רחוקה" עולה בגמטריה "פרה אדמה", והקשי בהבנת מצוה זו, כיצד מצד אחד הפרה מטהרת הטמאים, ומצד שני מטמאת את הכהן העוסק בטהרת הטמא. וכדי להבין זאת נעין בדברי ה"בית הלוי" בפרשת בא (דבר המתחיל: על דבריו) שבאר: שגם במצות שאנו יודעים בהם הטעם כמו במצה, שאמרו בה טעם על שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שגאלם וכדומה, אין הטעם סבת החיוב, שהרי התורה קדמה לעולם (פסחים נ"ד) וגם קדם העולם היתה התורה, והיה כתוב בה מצות מצה. וגם אברהם אבינו וכל האבות קימו התורה כלה עד שלא נתנה, ואם כן בליל ט"ו אכל אברהם מצה ומרור - אף על גב שהיה אז קדם גלות מצרים, ועל כרחך מצוות אלו לא נצמחו מגאלת מצרים. רק להפך בזכות מצות פסח, מצה ומרור שיש בלילה הזה נצמחה גאלת מצרים. כלומר, הטעם והחיוב של מצות מצה הוא בגלל שכך רצה השם יתברך מטעם הכמוס עמו עוד קדם בריאת העולם, אלא שהקדוש ברוך הוא ברב טובו סבב שתנתן לנו מצוה זו על ידי יציאת מצרים, שעל ידי כך נקימנה בשמחת לבב מתוך הכרת הטוב, וכך הוא בסבת כל המצוות. ועל כן אפלו המצוות השכליות כגון 'לא תרצח' ו'לא תגנב', אין סבת אסורן בגלל ששכל אדם הישר מבין את חמרת הגדולה שברציחה ובגנבה, ומואס בהם מטבעו, ולכן אסרו השם יתברך, אלא להפך, השם יתברך רצה לאסר את הרציחה והגנבה, ולכן השריש בטבע האדם למאס בהן ולהתרחק מהן.

אכן יש מן המצוות שרצון השם שטבע האדם ושכלו הישר יעזרו לו לקימם, לכן נטע באדם דעות ומסכמות, כאלו הרואות בעשית עברות כשפיכות דמים וגזלה, דבר בזוי שיש להתרחק ממנו, אך באמת התורה כלה חקה היא, שנאמר: "זאת חקת התורה".

על פי ה'שלחן ערוך', חיוב קריאת פרשת פרה הוא מן התורה (ארח חיים תרפ"ה, ז'). לעמת זאת, המשנה ברורה סובר כי חיוב קריאתה הוא רק מדרבנן (משנה ברורה שם ס"ק ט"ו בשם אחרונים).

ה"שפת אמת" כותב כי שבת זו היא זמן מיחד לטהרה: "זמן זה מסיע לטהרה על ידי שבזמן המקדש היו כל בני ישראל עסוקים בטהרה בימים אלו לטהר עצמם לקרבן פסח, לכן הזמן מבקש תפקידו, ומסיע לטהרת הלב גם עתה".

בשבת זו נתן לתקן את שרש כל החטאים: עקר קריאת פרשת פרה מכונת על טהרת הלב מן העוונות. רבי צדוק הכהן מלובלין מפרש את ההפטרה, הנאמרת לאחר קריאת פרשת פרה, בה נאמר (יחזקאל ל"ו, כ"ה): "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם, ומכל גלוליכם אטהר אתכם". מכאן, שעקר טהרת פרה אדמה היא הנקיות והזכוך מן העוונות ("פרי צדיק", פרשת פרה, אות ז').