בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ · עלון 770 · פרשת פרה · פרשת כי תשא
"ושמרו בני ישראל את השבת" (ל"א, ט"ז) - שמירת שבת - ללא פשרות! - ספור
מספר ר' גואל אלקריף: גיסי, מוסר שעור גדול מאד ב"דף היומי" בבית הכנסת "אחיעזר" באלעד. כשהם למדו בשעור את הסגיה העוסקת בשאלה האם המתים יודעים מה שקורה כאן בעולם, נעמד אחד הלומדים בשעור, ר' אהרן, שחזר בתשובה לפני כחמש-עשרה שנה, וסיפר: ירשתי מאבי מגרש ברעננה בגדל שני דונם. לימים החלטתי למכר אותו, ודרשתי עליו מיליון וחצי דולר. המתוך עמו התעסקתי הסביר לי שזה מחיר לא ראלי, ואף אחד לא יתן לי את הסכום הזה, אך אני התעקשתי: 'זה הסכום שאני דורש. מי שלא מתאים לו - שלא יקנה'!... יש לצין שהדגשתי למתוך שאני לא מתעסק במכירת המגרש בשבתות.
עברו חדשים, שלושה, ועדין לא נמצא מישהו שהסכים לסכום הזה. הסכמתי להוריד למיליון ושלוש מאות, אך גם בסכום הזה לא נמצא קונה.
"שבת אחת, כשחזרתי מהתפלה, אשתי ספרה לי שהמתוך היה פה עם קונה והראה לו את המגרש. הוא הדגיש לו שהמוכר לא מתעסק עם המכירה בשבת, אבל כדאי לבוא לראות במה מדבר, ואולי גם קצת לדבר אתי... אבל, חלילה, בלי לעשות מעשה.
"במוצאי שבת המתוך צלצל אלי והודיע לי שמדבר בקונה רציני, המענין לקנות את המגרש במיליון וחצי דולר, כפי שדרשתי בתחלה. אבל אני הבהרתי לו שאני לא מענין למכר לו את המגרש מכיון שהקונה בא לראות אותו בשבת, דברתם ביניכם עליו בשבת, כל זה גובל בחלול שבת.
"המתוך ידע שאני בעל תשובה ואמר לי: 'אל תהיה קיצוני מדי' אבל אני החלטתי שלחזר בתשובה זה בלי לגמגם. זה לא גם פה וגם שם. וסרבתי, למרות שבאמת זה היה עבורי נסיון אדיר.
"בלילה אבי, שהוריש לי את המגרש, נגלה אלי בחלום, ושאל אותי אם אני מענין למכר את המגרש. משהשבתי בחיוב אמר לי: 'אל תמכר אותו בפחות משני מיליון דולר'. כשהתעוררתי בבקר נזכרתי בחלום אך אמרתי לעצמי 'חלומות שוא ידברון'. במיליון וחצי אי-אפשר למצא קונה, עוד לדרש שני מיליון... מטבעי אינני טפוס של חלומות...
"אבל החלום חזר על עצמו בלילה השני, וגם השלישי. הבנתי שיש דברים בגו. שבוע לאחר מכן המתוך צלצל והודיע לי שהוא מצא קונה, יהודי מקנדה, עשיר גדול, המענין מאד לרכש את המגרש. קטעתי את דבריו ואמרתי לו: 'דע לך שהמחיר שאני דורש עליו השתנה! אני דורש עליו שני מיליון דולר'...
המתוך כמעט יצא מדעתו: 'השתגעת? תגיד תודה שמצאתי לך קונה שמוכן לשלם מיליון וחצי'... אך אני בשלי: 'תגיד לו שחלה אי הבנה ואני דורש עליו שני מיליון. מתאים לו - טוב, לא מתאים לו - גם טוב'...
"כעבר כמה ימים המתוך חזר עם תשובה: 'היהודי מענין במגרש. הוא צריך מגרש דוקא בגדל הזה ודוקא במקום הזה ולכן הוא מוכן לשלם עבורו את מלוא הסכום שאתה דורש, שני מיליון דולר"...
מה למדנו מהספור? אני בטוח שהיו הרבה רבנים שהיו מוצאים התרים למכר את המגרש לקונה הראשון שהגיע בשבת. אבל האיש שלנו לא חפש התרים. הוא בחר ללכת על שמירת השבת עד הסוף. ומי שמוסר את נפשו על הקדשה - זוכה לסיעתא דשמיא עצומה.
לכל אדם יש במהלך החיים כל מיני צמתים המחיבים אותו לבחר. לעתים הדילמות קשות מאד, הנסיונות קשים, והבחירה דורשת המון תעצומות נפש. מי שסומך על הקדוש ברוך הוא- ירויח!