כי תשא: "נושא עוון" – "כי זוכר כל הנשכחות אתה"

נושא עוון ופשע וחטאה (לד ז)

מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א מבאר את הפסוק: אנו אומרים בתפילת מוסף של ראש השנה: "כי זוכר כל הנשכחות אתה", ופירשו בעלי המוסר – כי הנה אדם שחטא והשתדל לחזור בתשובה שלימה, וכל ימיו היה זוכר את חטאו, ומצטער על מה שעשה, כמו שנאמר: "וחטאתי נגדי תמיד", ומבקש סליחה ומחילה מה' יתברך, כביכול הקב"ה שוכח לו מהחטא ההוא, וכמו שאמרו בירושלמי (פאה סוף פ"א): אף על פי שאין שכחה לפני הקב"ה, מכל מקום על עוונות ישראל כביכול נעשה שוכח, שנאמר: "נושא עוון, נשא כתיב, וכן הוא אומר: "נשאת עוון עמך כיסית כל חטאתם סלה".

אבל אם אחר שנכשל בחטא, לא שת ליבו גם לזאת, והשכיח הדבר מליבו, אז זוכרים לו בשמים את כל הנשכחות, ומענישים אותו על כך, וזהו: "כי זוכר כל הנשכחות אתה" הנשכחות ולא הנזכרות.

ולעומת זאת – מי שעשה מצוה כגון: צדקה וגמילות חסדים, והוא זוכר המצוה ומתפאר בה, שוכחים לו אותה, אבל העושה מצוה ושכח ממנה בהיותו טרוד לעסוק במצוות אחרות, והולך מחיל אל חיל בתורה ובמצוות, וכמו שאמר דוד המלך: "חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך", מזכירים לו בשמים את המצוה שעשה, וזוכרים לו כל הנשכחות, והנה שכרו איתו ופעולתו לפניו. (מאור ישראל, דרושים עמ' ח')