סיפור: ההזמנה עם כרטיס הטיסה – כוחה של מחמאה (פרשת כי תשא)

הגאון הרב שמשון פינקוס זצ"ל מספר בספרו "נפש חיה" מעשה מופלא: אספר לכם מעשה ששמעתי על ראש ישיבה אחד.

יום אחד הוא מקבל הזמנה לחתונה שתיערך בשוויץ. להזמנה צורף כרטיס טיסה ונכתבה עליה הבקשה: "אנא ממך, בוא לחתונת בתי!"

ראש הישיבה ניסה להיזכר מיהו השולח עד שנזכר שיהודי זה למד איתו בישיבת פונוביז'. אך הדבר היה לפלא בעיניו. הרי הוא הכיר בקושי את הבחור הזה בישיבה. אומנם הם למדו יחד אך עד כדי כך שישלח לו הזמנה עם כרטיס טיסה ? ! פלא גדול ביותר...

אותו ראש ישיבה התקשר אל אבי הכלה ושאל אותו: "אמור נא לי, מדוע ראית להזמין אותי לשמחתך, ועוד להעניק לי כרטיס טיסה? הרי לא היינו חברים כל כך טובים בישיבה.."

פתח אותו יהודי וענה לראש הישיבה: "איני יודע אם אתה זוכר, אך באותם ימים כשהגעתי לישיבת פונוביז' שבארץ ישראל, הייתי בחור צעיר והיה לי קשה מאוד.

הפרידה מהמשפחה העיקה עלי, בנוסף לא ראיתי הצלחה בלימודים, ואף יותר מכך העיק עלי רבות שאף לא השתלבתי בחברה, הרגשתי מאוד בודד.

הייתי ממש שבור ולאחר תקופה מסויימת החלטתי החלטה נחושה לעזוב את הישיבה המפוארת ולשוב הביתה לשוויץ, כדי לחיות כיהודי פשוט ולוותר על השאיפה והחלום להיות תלמיד-חכם.

הקשיים הרבים והבדידות ניצחו אותי. התקשרתי להוריי וסיפרתי להם על ההחלטה הקשה והמצערת. הם נתנו לי את האישור לחזור הביתה.

ישבתי בספסלי הישיבה ברגעיי האחרונים בצער רב, טרם הליכתי לקנות את כרטיס הטיסה. ואף אחד מבחורי הישיבה לא ידע על ההחלטה המצערת שלי.

והנה לפתע ניגשת אלי וכשראית שצווארון החולצה שלי לא מסודר, סידרת לי אותו ביד מפנקת ואוהבת. באותו הרגע הרגשתי תחושה כה נפלאה. הנה, למשהו איכפת ממני! באותו הרגע החלטתי נחרצות, אינני חוזר הביתה!

האכפתיות, והיד המחממת שלך שסידרה לי יפה ולאט לאט את הצווארון, כל כך שימחה אותי, עד שבזכותך נשארתי בישיבה, וכיום ב"ה זכיתי ואני תלמיד-חכם גדול בשוויץ!

אם לא היית נותן לי יחס באותו רגע – היום הייתי ספק יהודי פשוט בחו"ל. כל חיי ניצלו בזכותך! כל משפחתי וחיי – בזכותך!

כיום, מחתן אני את בתי בשעה טובה, ואני מזמין אותך כאורח הכבוד של החתונה, על אותה אכפתיות בסידור הצווארון שסידר לי את כל החיים!" סיים התלמיד-חכם משוויץ בשיחת הטלפון המצמררת והמרגשת.

אי אפשר לדעת מה יכולה מילה טובה לעשות בזמן הנכון למישהו

במיוחד כיום, שישנם הרבה אנשים המסתובבים עם צער, זה מחוסר בשלום הבית, וזה מתייסר בעבודה האחד עם חולי, ל"ע, ולפתע אתה בא ונותן לו איזו מילה טובה, מפרגן ומעודד.

למשל: "אני חייב לומר לך משהו, אתה בן אדם ממש מקסים. תמיד שמרתי בליבי, אך אני כל כך מתפעל מהמידות הנפלאות שלך מהאיכפתיות שלך, מהישרות שלך.." באותו רגע החיית אותו! הפחת בו רוח חיים! הכנסת לו אושר בלבו! הוא נעשה באותו הרגע לאדם המאושר ביותר, ועל אף הצרות הרבות שהוא נתון בהן, הוא ירגיש אושר ותקוה, שיש מישהו שמעריך ומכבד אותו, היום זו ממש הצלת נפשות (ברכת דוד)