דלג לתוכן הראשי
כוונות

בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ · עלון 765 · שבת שירה · פרשת בשלח

מעלת השירה

כתב ה'נפש החיים' (שער א' פרק י"א), שענין אמירת פרק שירה שאמרו ז"ל כל האומר פרק שירה בכל יום וכו' הוא שעל ידי אמירת האדם אותו, שהוא כולל כל הכוחות כלם, הוא נותן כח למלאכים ושרים של כל אלו הבריות שיאמרו אלו השירות, ועל ידי זה הם מושכים חיותם ושפעם להשפיע בכל התחתונים.

ה'שלחן ערוך' (סי' נ"א ס"ט) כותב שיש לומר את מזמור לתודה בנגינה, שכל השירות עתידות לבטל חוץ ממזמור לתודה.

כתב ה'משנה ברורה' (סי' נ"א ס"ק י"ז): ויאמר שירת הים בשמחה, וידמה בדעתו כאלו באותו היום עבר בים, והאומר בשמחה מוחלין לו עוונותיו.

בספר 'איי הים' כתב כשאומרים נגון 'לדוד ברוך ה' צורי' הנאמר בכל תפוצות ישראל (הספרדים) במוצאי שבתות קדם מעריב, רק הוא לבדו נשאר מנגוני ישראל הקדמונים, וזה באמת דבר פלא שכל ישראל בכל מקום שהם, כלם משתוים בנגון זה בלי שנויים נכרים, מה שאין כן בשום נגון מנגוני התפלה, וזהו מפני שהוא שיר שנשאר לנו משירי המקדש.

ב'בעל הטורים' (דברים ג', כ"ג) כתב "ואתחנן" - בגימטריה שירה, שאמר לפניו שירה כדי שישמע תפלתו. וראה ברבנו בחיי (פרשת חקת) מה שכתב לבאר מדוע שירה בגימטריה תפלה.

שתפו את הדף:וואטסאפ