הלכות ט"ו בשבט: סדר הקדימה בשבעת המינים, בדיקת פירות יבשים ונטיעת עצים

הלכות "ט"ו בשבט" משו"ע ומפסקי מרן רבי עובדיה יוסף זצוק"ל

במסכת ראש השנה נמנה תאריך זה עם ראשי השנה: ט"ו בשבט – ר"ה לאילן.

ובספר תיקון יששכר (לר' יששכר שוסאן, חכם מצפת בן זמנו של מרן). כתב שיום ט"ו בשבט הוא ר"ה לאילנות, לכן אין נופלים בו נפילת אפיים ואין מתענין בו. והאשכנזים נוהגים להרבות בו בפירות האילן לכבוד שמו של היום (כ"פ המ"א קלא טז).

א. סדר הקדימה בשבעת המינים

מי שהביאו לפניו פירות משבעת המינים יקדים על פי סדר הפסוק: "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש".

והקודם למילה "ארץ" הוא הראשון, וסימן לדבר לפי כמות הגרעינים: חיטה ושעורה.

זית (גרעין אחד). תמר (גרעין חצוי לשניים) ענב (כ-3-4 חרצנים) תאנים (שיש בהם יותר גרעינים מענב) רימון (יש בו הכי הרבה גרעינים).

כל זה אם ברכת כל הפירות שווה, כגון שכולם פרי העץ. אבל אם ברכותיהם שונות, כגון שיש מיני העץ והאדמה, מקדים איזה מהם שירצה, כגון: אם יש לו צנון וזית, אף על פי שהזית משבעת המינים יכול להקדים את הצנון.

ב. פירות בסעודה על פת

הנוהגים לערוך סעודה על פת, יביאו את הפירות קודם ברכת המזון על מנת שלא לגרום לברכה שאינה צריכה בברכה אחרונה. (אך טוב וחסד)..

ג. בדיקת פירות יבשים

אסור לאכול פירות יבשים בלי לבדוק היטב שאין בהם תולעים, ורק מי שבקי בבדיקה זו יכול לבדוק את הפירות ולאכול.

ד. נטיעת עץ מאכל

יש נוהגים לנטוע עץ מאכל ביום ט"ו בשבט, ואכן יש בזה מצוה לנטוע נטיעות בארץ ישראל. אך אין בכח מצוה זו לדחות תלמוד תורה (עטרת פז ד עמ' תפז).

ה. צירוף מאכלים לשיעור כזית

מאכלים מצטרפים לשיעור כזית ובלבד שברכתם האחרונה תהיה שווה, כגון תפוח ותפוז שברכתם בורא נפשות או תמר וענב שברכתם מעין שלוש, אבל כאשר ברכתם שונה, בורא נפשות ומעין שלוש, אינם מצטרפים (חזו"ע עמ' רסד).