תפילה לאישה – מה אישה חייבת להתפלל?

מה אומרת ההלכה

המשנה במסכת ברכות קובעת: "נשים... חייבין בתפילה", והגמרא מסבירה שתפילה היא בקשת רחמים, וכל אדם צריך רחמים. לכן אף שנשים פטורות מרוב המצוות שהזמן גרמן, התפילה אינה ביניהן.

המחלוקת היא על ההיקף. לפי שיטה אחת עיקר החיוב מן התורה הוא תפילה אחת ביום בכל נוסח – שבח, בקשה והודאה – ולכן אישה יוצאת בתפילה קצרה. לפי שיטה אחרת חכמים חייבו נשים בשחרית ובמנחה כמו גברים. מכאן שני מנהגים מוכרים.

המנהגים המקובלים

• רבים מן הפוסקים, אשכנזים וספרדים, כותבים שלכתחילה אישה מתפללת שחרית ומנחה, עם שמונה עשרה.
• יש שסומכים על השיטה שתפילה אחת ביום מספיקה, ובפרט כשקשה – למשל לאם לילדים קטנים. עדיף שתהיה זו שמונה עשרה.
• בשני המנהגים: ערבית – נשים לא קיבלו על עצמן, ואינן חייבות.
• מוסף – יש מחלוקת, ונשים רבות אינן מתפללות מוסף.

קריאת שמע, ברכות השחר וברכת המזון

מקריאת שמע נשים פטורות, כי זו מצווה שהזמן גרמה. בכל זאת נוהגים שאישה תאמר לפחות את הפסוק הראשון, "שמע ישראל", ותקבל עול מלכות שמיים. יש נוהגות לומר גם את ברכת "אמת ויציב" כדי לזכור את יציאת מצרים.

את ברכות השחר אישה אומרת, ובמקום "שלא עשני אשה" – "שעשני כרצונו". בברכות התורה נשים מברכות. בברכת המזון נשים חייבות, וכן בכל הברכות על אוכל.

אמא לילדים קטנים

אישה שמטפלת בילדים קטנים ואין לה פנאי לתפילה ארוכה – רבים מורים שתתפלל לפחות תפילה קצרה, כגון ברכות השחר ופסוק שמע ישראל, ומי שיכולה – שמונה עשרה. העיקר הוא לפנות בלב, גם בתפילה קצרה, וגם תפילה בלשונה, מתוך הלב, היא תפילה. כשהילדים גדלים – אפשר להוסיף.

תפילה בלשון אישית

מסורת ישראל מלאה בתפילות של נשים: חנה, שעמדה בשילה ושפתיה נעות וקולה לא נשמע, היא שממנה למדו חכמים רבים מדיני תפילת העמידה. לאורך הדורות נשים רבות אמרו תהילים, תחינות ובקשות אישיות – בהדלקת נרות שבת, בהפרשת חלה ובכל רגע של צורך. כל אלה אינם מחליפים את התפילה הקבועה, אבל הם חלק חשוב מהקשר האישי עם הקב״ה.

טעויות נפוצות

• לחשוב שנשים פטורות מתפילה לגמרי.
• לחשוב שאישה חייבת בדיוק כמו גבר בכל התפילות, כולל ערבית.
• לומר "שלא עשני אשה" במקום "שעשני כרצונו".
• לוותר על הכול כשאין זמן לתפילה ארוכה.