שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן רפ״ו

דיני תפלת מוסף בשבת

5 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה · משנה ברורה מתחת לכל סעיף, בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

1. סעיף א׳

   זמן תפלת מוסף מיד אחר תפלת השחר ואין לאחרה יותר מעד סוף שבע שעות ואם התפלל אותה אחר שבע שעות נקרא פושע ואע"פ כן יצא ידי חובתו מפני שזמנה כל היום ואם שכח ולא התפלל עד שעבר כל זמנה אין לה תשלומין ויש בה נשיאת כפים: הגה ואם התפלל אותה קודם תפלת שחרית יצא (אהל מועד בשם הרשב"א ר"י פ' תפלת השחר):

   משנה ברורה (5 סעיפים קטנים)

   (א) אחר תפלת השחר – כמו קרבן מוסף שזמנו לכתחלה אחר התמיד:

   (ב) מעד סוף וכו' – דעיקר זמן הקרבת המוסף היה לכתחלה עד סוף שבע:

   (ג) אין לה תשלומין – כיון שנזכר בה קרבן מוסף וקרבן מוסף אין לה תשלומין משא"כ שארי תפלות שלא נזכר בהם קרבן כלל יש להן תשלומין כמ"ש סימן ק"ח:

   (ד) ויש בה נשיאת כפים – היינו דנושאין כפים במוסף כמו בשחרית וכנ"ל בסימן קכ"ט וע"ש בסימן קכ"ח סמ"ד בהג"ה דבכל מדינותינו אין נוהגין לישא כפים בשבת כלל:

   (ה) יצא – דקרבן מוסף זמנו מתחלת היום עד הערב אלא דאסור להקדים שום קרבן לכתחלה לקרבן תמיד של שחר ובדיעבד יצא:

2. סעיף ב׳

   כל יחיד חייב להתפלל תפלת המוספין בין אם יש צבור בעיר או לא: הגה [ואח"כ חוזר השליח צבור התפלה כמו בשאר תפלות] [ב"י בשם שבולי לקט]:

   משנה ברורה (1 סעיף קטן)

   (ו) כל יחיד וכו' – דלא תימא דהואיל דהוא במקום הקרבת הקרבן לא הוטלה המצוה רק על הצבור שבעיר ולא על היחיד קמ"ל דלא אמרינן הכי:

3. סעיף ג׳

   מותר לטעום קודם תפלת המוספין דהיינו אכילת פירות או אפי' פת מועט אפילו טעימה שיש בה כדי לסעוד הלב אבל סעודה אסורה:

   משנה ברורה (3 סעיפים קטנים)

   (ז) אכילת פירות – ואע"ג דלאחר תפלת שחרית כבר נתחייב בקידוש ואסור לאכול ולשתות מקודם ואין קידוש אלא במקום סעודה י"ל דדי כשישתה כוס יין אחר הקידוש דגם זהו מקרי סעודה כנ"ל סי' רע"ג ואח"כ יאכל הפירות או כשאין לו יין כ"כ יש לסמוך על הפוסקים דס"ל דדי כשישתה כל הכוס יין של קידוש שמחזיק רביעית דזהו מקרי ג"כ קידוש במקום סעודה:

   (ח) פת מועט – דהיינו כביצה דכ"ז הוא בכלל אכילת עראי וכ"ש אם אוכל מיני תרגימא מחמשת המינים דשרי:

   (ט) כדי לסעוד הלב – דהיינו שאוכל פירות הרבה דאכילת פירות לא מקרי קבע ונראה דאם חלש לבו יכול גם פת לאכול עד שתתיישב דעתו אף שהוא יותר מכביצה. כתב בא"ר והובא בשע"ת דאם חלש לבו ואין לו יין ולא שאר דבר לקדש עליו רשאי לאכול פירות וה"ה מיני תרגימא מה' מינים קודם מוסף אף בלי קידוש אבל בלא"ה אין להקל:

4. סעיף ד׳

   היו לפניו שתי תפלות אחת של מנחה ואחת של מוספים כגון שאיחר מלהתפלל תפלת מוסף עד שש שעות [ומחצה טור] שהוא זמן תפלת מנחה צריך להתפלל של מנחה תחלה ואח"כ של מוסף: הגה ומיהו אם הקדים של מוסף יצא [ב"י בשם הרשב"א] וי"א דהיינו דוקא שצריך עתה להתפלל שתיהן כגון שרוצה לאכול ואסור לו לאכול עד שיתפלל מנחה אבל אם אינו צריך עתה להתפלל מנחה יכול להקדים של מוסף: הגה ומיהו אם הגיע זמן מנחה קטנה יתפלל מנחה תחלה (הר"י והרא"ש בשם ירוש') ויש מי שהורה שאין עושין כן בצבור להקדים תפלת מנחה לתפלת מוסף כדי שלא יטעו:

   משנה ברורה (5 סעיפים קטנים)

   (י) של מנחה תחלה – שהוא תדיר:

   (יא) יצא – דהא דתדיר קודם הוא רק למצוה ולכתחלה ולא לעיכובא בדיעבד:

   (יב) כגון שרוצה לאכול – לפי מה דמסיק הרמ"א לעיל בסימן רל"ב ס"ב בהג"ה אין לאסור לאכול קודם מנחה כשהגיע זמן מנחה גדולה אלא בסעודה גדולה וסעודת שבת לא מקרי סעודה גדולה [כ"א סעודת נשואין או ברית מילה] ולא חיישינן שמא יפשע ובפרט האידנא דסומכין על קריאה לבהכ"נ למנחה א"צ להתפלל עתה מנחה:

   (יג) אם הגיע וכו' – ואם הוא סמוך לערב ואין לו שהות להתפלל שתיהן יתפלל מוסף דמנחה יש לה תשלומין בערבית משא"כ במוסף ובספר דגול מרבבה חולק עליו מהירושלמי שמפורש להיפוך וכן הקשה עליו בספר בית מאיר ובחידושי הגרע"א מיישבו בדוחק:

   (יד) שלא יטעו – פי' בשאר ימים להתפלל מנחה קודם מוסף אפילו קודם חצות:

5. סעיף ה׳

   בשבת ויו"ט אין אומרים ברכו אחר קדיש בתרא (וע"ל סי' קל"ג):

   משנה ברורה (1 סעיף קטן)

   (טו) וע"ל סי' קל"ג – ברמ"א דשם נתבאר היטב דין זה:

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה