האם מותר לזרוק עלון שבת?

כתבי קודש

השולחן ערוך (יו״ד רפב, ה) כותב: ״אין זורקין כתבי הקודש, ואפילו הלכות ואגדות״. והרמב״ם (יסודי התורה ו, ח) כותב שאסור לאבד בידיים ״כתבי הקודש... ופירושיהן וביאוריהן״. עלון שבת עם דבר תורה על הפרשה, הלכות או סיפור חסידי – יש בו דברי תורה.

הבעיה

בכל שבת מודפסים מאות אלפי עלונים, ורובם נזרקים. פוסקי הדור כתבו על כך בצער, וקראו לבעלי העלונים להדפיס פחות, להימנע מפסוקים שלמים ומשמות קדושים, ולהוסיף הודעה ״טעון גניזה״.

הדרך המהודרת

לגנוז: לשים את העלונים במכל הגניזה בבית הכנסת. רבים מבתי הכנסת שמים מכל מיוחד לעלונים. אפשר גם לשמור את העלונים הטובים בתיקייה וללמוד מהם שוב.

ההקלה

יש פוסקים שהקלו, במקום שקשה לגנוז, לעטוף את העלון בשתי שקיות – ״כלי בתוך כלי״ – ולהניח בפח בעדינות, לא יחד עם אשפה מלוכלכת. הטעם: העלון הודפס מראש לשימוש זמני, ואין כוונה לביזיון. אבל שם ה׳ המלא או פסוקים שלמים – לא יזרוק גם כך.

עיתונים ופרסומות

דפים של פרסומות, חדשות או שירים – אין בהם קדושה, ואפשר לזרוק. כשבעלון מעורבים פרסומות ודברי תורה – מפרידים: את הפרסומות זורקים, ואת דברי התורה גונזים. נוהגים שלא לשים עלוני שבת במקום מוזנח או מתחת לכלים.

ראו מה עושים עם ספרי קודש ישנים וזריקת דף עם בס״ד. ומי שרוצה לקרוא דבר תורה בלי נייר – יכול להיעזר במדור העלונים באתר.