אם לא ישנתי בליל שבועות – מברכים ברכות השחר?

ברכות השבח

רוב ברכות השחר, כמו ״פוקח עיוורים״ ו״רוקע הארץ על המים״, הן שבח על סדר העולם. השולחן ערוך (או״ח מו, ח) מביא את הדעה שאם לא נתחייב בברכה אומר אותה בלי שם, אבל הרמ״א שם: ״ויש אומרים דאפילו לא נתחייב בהן מברך אותן, דאין הברכה דוקא על עצמו אלא מברכין שהקב״ה ברא צרכי העולם, וכן המנהג״. לכן מי שהיה ער – אומר אותן בבוקר.

נטילת ידיים

״אם היה ניעור כל הלילה – יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו שחרית״ (או״ח ד, יג), והרמ״א: ״ויטלם בלא ברכה״. המשנה ברורה (תצד) כותב שהנעורים כל הלילה יזהרו לברך ״על נטילת ידיים״ ו״אשר יצר״ רק אחרי שעשו צרכיהם לפני התפילה.

אלוקי נשמה והמעביר שינה

בברכות שקשורות לשינה – ״אלוקי נשמה״ ו״המעביר שינה מעיני״ – יש מחלוקת. העצה המקובלת היא לשמוע אותן מאדם שישן בלילה, לכוון לצאת בהן ולענות אמן. מי שישן שינת קבע של חצי שעה ומעלה במשך הלילה – מברך בעצמו.

ברכות התורה

גם בברכות התורה יש ספק, כי ייתכן שהברכה של אתמול עדיין חלה. המשנה ברורה שם מפנה לסימן מז. העצה: לשמוע אותן ממי שישן, או לכוון לצאת בברכת ״אהבה רבה״ ולומר אחריה מעט פסוקים. מי שישן ביום שלפני כן שינת קבע – מברך בעצמו.

טלית

מי שלבש טלית קטן כל הלילה – לא יברך עליה בבוקר, אלא יכוון לפטור אותה בברכת הטלית הגדולה.

לא לוותר על התפילה

המנהג להיות ער בליל שבועות נועד ללימוד תורה, אבל אין לבוא על חשבון תפילת שחרית בכוונה. ראו תיקון ליל שבועות וברכות השחר.