התרת נדרים בערב ראש השנה – מה זה ואיך עושים

למה מתירים נדרים

התורה מחמירה מאוד בנדרים: "לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה" (במדבר ל, ג). במשך השנה אדם עלול לקבל על עצמו דברים בלי לשים לב – "בלי נדר" שנשכח, מנהג טוב שעשה כמה פעמים ונעשה כנדר, או קבלה שלא קיים. כדי להיכנס ליום הדין נקיים, נהגו להתיר אותם מראש. ההתרה מבוססת על דיני "התרת נדרים" בפני חכם או שלושה הדיוטות.

איך עושים

1. מתאספים – אחרי התפילה בבית הכנסת, ארבעה אנשים לפחות: אחד מבקש ושלושה מתירים. אחר כך מתחלפים.
2. המבקש עומד והמתירים יושבים.
3. המבקש אומר את הנוסח שבמחזור או בסידור – נוסח ארוך שפותח "שמעו נא רבותי דיינים מומחים", ובו הוא מבקש להתיר את כל הנדרים, השבועות והקבלות שקיבל עליו, ומצהיר שהוא מתחרט עליהם.
4. המתירים עונים שלוש פעמים: "הכל יהיו מותרים לך" או "מותרים לך", לפי הנוסח.
5. מסירת מודעה – בסוף הנוסח המבקש מצהיר שכל נדר שיקבל בעתיד בלי כוונה – יהיה בטל. זו הצהרה לעתיד.

חשוב להבין את הנוסח. מי שאינו מבין את הנוסח הארמי – אומר אותו בעברית או בשפה שהוא מבין.

מה מתירים ומה לא

• מתירים: נדרים וקבלות בין אדם לעצמו, מנהגים טובים שקיבל עליו ונעשו כנדר, ו"בלי נדר" שאולי לא נאמר.
• לא מתירים: התחייבויות לאנשים אחרים, הבטחות, חובות, חוזים ושבועות בבית משפט. ההתרה גם אינה מבטלת נדרים לצדקה שאדם הבטיח לעני מסוים.
• נדרים שאדם זוכר – ראוי לפרט אותם לפני המתירים, או לשאול רב.

נשים

נשים מקבלות על עצמן נדרים כמו גברים, ויכולות לעשות התרה. מאחר שמקובל שאישה אינה עומדת לפני שלושה גברים לצורך זה, נוהגות רבות למנות את בעלן לשליח, שמזכיר אותן בהתרה שלו. יש בזה פרטים, ושואלים רב.

מה עוד עושים בערב ראש השנה

• סליחות – בבוקר אומרים סליחות ארוכות, "זכור ברית".
• בלי תקיעת שופר – אחרי כל חודש אלול, בערב החג לא תוקעים, כדי להבדיל בין תקיעות המנהג לתקיעות המצווה.
• בלי תחנון – בתפילת מנחה של ערב החג לא אומרים תחנון.
• טבילה במקווה – יש הנוהגים לטבול, לקראת יום הדין.
• תספורת ובגדים – נוהגים להסתפר ולהכין בגדי חג.
• עלייה לקברים – יש הנוהגים לפקוד את קברי ההורים או קברי צדיקים.
• צדקה ופיוס – רבים נותנים צדקה ומבקשים סליחה ממי שפגעו בו.
• הכנת הסעודה והסימנים – רשימת הסימנים והנוסחים.

בערב יום הכיפורים

יש הנוהגים לחזור על התרת הנדרים בערב יום הכיפורים, ובכל מקרה בתחילת ליל יום הכיפורים אומרים בציבור את "כל נדרי", שיש בו גם צד של התרת נדרים לעתיד. על ההכנה ליום הכיפורים.

טעויות נפוצות

• לחשוב שהתרת נדרים מבטלת חובות או הבטחות לאחרים.
• לומר את הנוסח בלי להבין אותו.
• לעמוד לפני פחות משלושה מתירים.
• לתקוע בשופר בערב החג.