המילה "פָּרַר" בתורה

המילה פרר בתורה פירושה לבטל, להפר ברית או נדר, והיא מופיעה לראשונה ב(בראשית יז, יד) ונמצאת בתורה 13 פעמים.

המשמעות הפשוטה

להפר פירושו לבטל דבר שהיה קיים ומחייב. בתורה הפועל מופיע בעיקר בשני הקשרים: הפרת ברית או מצווה, והפרת נדר.

הפרת הברית

ההופעה הראשונה היא בברית המילה: «וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא־יִמּוֹל אֶת־בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ אֶת־בְּרִיתִי הֵפַר» (בראשית יז, יד). ובספר במדבר נאמר על מי שבזה את דבר ה׳: «כִּי דְבַר־ה׳ בָּזָה וְאֶת־מִצְוָתוֹ הֵפַר הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲוֺנָה בָהּ» (במדבר טו, לא).

להפר בריתי אתם

בתוכחה בספר ויקרא, גם אחרי כל הקשיים, באה הבטחה: «וְאַף־גַּם־זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא־מְאַסְתִּים וְלֹא־גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיהֶם» (ויקרא כו, מד). ה׳ מבטיח שלא יפר את בריתו עם ישראל גם כשהם בארץ אויביהם.

הפרת נדרים

בספר במדבר, בפרשת הנדרים, המילה חוזרת פעמים רבות: «כָּל־נֵדֶר וְכָל־שְׁבֻעַת אִסָּר לְעַנֹּת נָפֶשׁ אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ» (במדבר ל, יד). האיש יכול להקים את הנדר או להפר אותו, ביום שמעו.

צורות ומילים מאותה משפחה

בתורה מופיעות הצורות הפר, הפר יפר, יפר, להפר ויפרנו.

האשה והנדר

בפרשת הנדרים נאמר: «וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ יָנִיא אוֹתָהּ וְהֵפֵר אֶת־נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ וְאֵת מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל־נַפְשָׁהּ וַה׳ יִסְלַח־לָהּ» (במדבר ל, ט). התורה קובעת שהדבר נעשה ביום שמע, ולא לאחר זמן. ואם הפר אחרי שמעו, נאמר עליו ונשא את עוונה.

אחרי הכניסה לארץ

בסוף ספר דברים מדבר ה׳ עם משה על העתיד, ואומר שהעם עלול לעזוב ולהפר את הברית. גם כאן המילה מתארת סכנה של ניתוק, ולא מעשה של רגע.

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שהברית בין ה׳ לעמו עומדת גם בזמנים קשים. אדם עלול להפר את הברית, אבל ה׳ מבטיח לא להפר אותה, כי אני ה׳ אלהיהם.

מאת מערכת האתר.