דברים לא, כ

ונאצוני. והכעיסוני, וכן כל נאוץ לשון כעס:

אֲרֵי אָעֵלִנוּן לְאַרְעָא דִי קַיֵמִית לַאֲבָהָתְהוֹן עָבְדָא חֲלַב וּדְבַשׁ וְיֵיכְלוּן וְיִשְׂבְּעוּן וְיִתְפַּנְקוּן וְיִתְפְּנוּן בָּתַר טַּעֲוַת עַמְמַיָא וְיִפְלְחֻנוּן וְיִרְגְזוּן קֳדָמַי וְיַשְׁנוּן יָת קְיָמִי

אֲרוּם אֵיעֲלִינוּן לְאַרְעָא דְקַיֵימִית לְאַבְהַתְהוֹן עַבְדָא חֲלַב וּדְבַשׁ וְיֵיכְלוּן וְיִשְבְּעוּן וִידַהֲנוּן וְיִתְפְּנוּן לְטַעֲוַות עַמְמַיָא וְיִפְלְחוּנוּן וְיִרְגְזוּן קָדָמַי וְיִשְׁנוּן יַת קְיָימִי

ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים. זה יורה כי הפרשה כלה בבית ראשון, כי שם (שמנו עשתו) [שבענו ושתו] גם (עברו דברי רע) [עבדו עבודה זרה], ושם עבדו הבעלים, וזהו שאמר ועבדום ונאצוני והפר את בריתי.

כי אביאנו וגו׳. אח״כ הודיע הקב״ה מה שיהיה אחר שיבנה בהמ״ק. ויסדות הארץ של שבעה אומות יהי׳ כלה ונעקר מן הארץ. ולא יהיה עוד פתוי מאוה״ע שיעבדו ע״ז. אבל מכ״מ חטאו מחמת שהיה ארץ זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן. ובקשו מתוך הרחבה להפטר מעבודת ה׳ הנדרשת לזהירות הרבה. ע״כ מתחלה. ופנה אל אלהים אחרים ועבדום. ראו כי טוב יותר לקבל עבודה מע״ז שאינו נצרך לזהירות כ״כ:

ונאצוני. הכעיסוני. השתדלו להרחיק את השכינה מישראל. ומש״ה העמיד מנשה צלם בהיכל. ואחאב העמיד עבודת כוכבים על כל תלם. גם הרגו נביאי ה׳. ואחז חתם בכ״נ וב״מ כדי שלא יהיו גדיים לומדי תורה. והכל כדי שתסתלק השכינה מישראל. עי׳ בב״ר פ׳ מ״ב וכ״מ:

והפר את בריתי. לגמרי שבקשו שהקב״ה לא ישגיח עליהם כלל. ויהא רק ע״פ השגחת מלכת שמים שהיא השמש. מש״ה לא כתיב כאן אשר כרתי אתו. דכאן בקשו להפר כל הברית וההתחברות שיש להקב״ה עם ישראל. שהוא בריתי יומם ולילה:

תורה אור כי ידעתי אשר עת אשר אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבתיו, והיא ארץ זבת חלב ודבש, ואכל ושבע ודשן מרוב טוב, ואח"כ ופנה אל אלהים אחרים וא"כ העונש שלהם ראוי להיות כפול שמשלמים רעה תחת טובה, וגם יחטאו בחטא שממין השני הנ"ל שתחלה יעבוד אלהים אחרים ואח"כ והפר את בריתי כנ"ל: