המילה "לֻלָאָה" בתורה

המילה "ללאה" בתורה מציינת לולאה, טבעת של חוט שבשפת יריעות המשכן, והיא מופיעה לראשונה בציווי על יריעות המשכן (שמות כו, ד) ובסך הכול 13 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

לולאה היא עין קטנה של חוט, שאפשר להכניס בה וו או קרס. בתורה המילה מופיעה רק בתיאור יריעות המשכן, ותמיד ברבים: "לולאות".

הלולאות שביריעות

יריעות המשכן היו מחוברות לשתי חוברות. בשפת כל חוברת עשו לולאות של תכלת: «וְעָשִׂיתָ לֻלְאֹת תְּכֵלֶת עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִקָּצָה בַּחֹבָרֶת וְכֵן תַּעֲשֶׂה בִּשְׂפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצוֹנָה בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית» (שמות כו, ד). הלולאות היו צריכות לעמוד מול אלה שבחוברת השנייה: «חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת תַּעֲשֶׂה בַּיְרִיעָה הָאֶחָת וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת תַּעֲשֶׂה בִּקְצֵה הַיְרִיעָה אֲשֶׁר בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת אִשָּׁה אֶל־אֲחֹתָהּ» (שמות כו, ה).

הלולאות והקרסים

הלולאות לבדן אינן מחברות. צריך גם קרסים, שנכנסים בלולאות שבשני הצדדים ומחברים אותם: «וְעָשִׂיתָ קַרְסֵי נְחֹשֶׁת חֲמִשִּׁים וְהֵבֵאתָ אֶת־הַקְּרָסִים בַּלֻּלָאֹת וְחִבַּרְתָּ אֶת־הָאֹהֶל וְהָיָה אֶחָד» (שמות כו, יא). התוצאה היא שהמשכן, שעשוי מחלקים רבים, הופך לדבר אחד.

בביצוע המלאכה

בפרשת ויקהל חוזרים התיאורים כמעט מילה במילה, כשהמלאכה נעשית בפועל: «חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עָשָׂה בַּיְרִיעָה הָאֶחָת וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עָשָׂה בִּקְצֵה הַיְרִיעָה אֲשֶׁר בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת אַחַת אֶל־אֶחָת» (שמות לו, יב). ההבדל הקטן הוא שבמקום "אשה אל אחתה" נאמר כאן "אחת אל אחת".

צורות ומילים מאותה משפחה

בתורה מופיעות הצורות "לולאת", "לולאות", "הלולאות" ו"בלולאות". קרובות אליה המילים "קרס", "יריעה" ו"חבר".

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שגם לחלק קטן ופשוט, כמו לולאה של חוט, יש מקום בבניין המשכן. דווקא הלולאות, שעומדות זו מול זו, מאפשרות לכל היריעות להתחבר, וכך המשכן כולו נעשה אחד.

מאת מערכת האתר.