שמות כו, י

וְתַעְבֵּד חַמְשִׁין עֲנוּבִין עַל שִׂפְתָא דִירִיעֲתָא חֲדָא בְּסִטְּרָא בֵּית לוֹפֵי וְחַמְשִׁין עֲנוּבִין עַל שִׂפְתָא דִירִיעֲתָא דְבֵית לוֹפֵי תִּנְיֵתָא:

וְתַעֲבֵיד חַמְשִׁין עֲנוּבִין עַל אִימְרַת דִּירִיעֲתָא חֲדָא מִצִּיטְרָא בְּבֵית לִיפּוּפָא וְחַמְשִׁין עֲנוּבִין עַל אִימְרָא דִירִיעֲתָא בְּבֵית לִיפּוּפָא תִּנְיָינָא

ועשית. מספר לולאות יריעות האהל כמספר לולאות יריעות המשכן. וכן הקרסים רק לא היו לולאות האהל וקרסיו לנוכח לולאות המשכן וקרסיו. רק אחריהם לפאת מערב שתים אמות:

הקיצונה. פי׳ לא מקצה כמו לעיל ד׳ דמשמעו מקץ קדושה חמורה של קה״ק ונדבקת לקדושה קלה. משא״כ ביריעות עזים עוד נמשך שתי אמות מחוברות השנית על קה״ק. וזהו לשון הקיצונה. דמשמעו בקדושה חמורה ככל היריעה:

על שפת היריעה. כאן לא כתיב כלום. שאין שייך לומר ע״ז השפה לא קצה ולא קיצונה. שהרי לא נתעלה השפה בקדושה שגם שתי אמות ממנה היו באותו מעלה: