המילה "קֶרֶס" בתורה

המילה "קרס" בתורה היא שם לוו או אנקול שמחבר חלקים זה לזה, והיא מופיעה לראשונה בציווי על יריעות המשכן (שמות כו, ו) ובסך הכול 10 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

קרסים הם ווים שבעזרתם מחברים את היריעות זו לזו דרך הלולאות. בתורה הם עשויים זהב או נחושת, וכל הופעותיהם בספר שמות.

והיה המשכן אחד

על קרסי הזהב נאמר: «וְעָשִׂיתָ חֲמִשִּׁים קַרְסֵי זָהָב וְחִבַּרְתָּ אֶת־הַיְרִיעֹת אִשָּׁה אֶל־אֲחֹתָהּ בַּקְּרָסִים וְהָיָה הַמִּשְׁכָּן אֶחָד» (שמות כו, ו). ועל קרסי הנחושת: «וְעָשִׂיתָ קַרְסֵי נְחֹשֶׁת חֲמִשִּׁים וְהֵבֵאתָ אֶת־הַקְּרָסִים בַּלֻּלָאֹת וְחִבַּרְתָּ אֶת־הָאֹהֶל וְהָיָה אֶחָד» (שמות כו, יא). בשני המקומות המטרה היא אותה: שהמשכן והאוהל יהיו אחד.

הקרסים והפרוכת

הקרסים משמשים גם לסימון מקום: «וְנָתַתָּה אֶת־הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים» (שמות כו, לג).

בעשייה ובהבאה

הקרסים נעשים כפי שנצטוו: «וַיַּעַשׂ חֲמִשִּׁים קַרְסֵי זָהָב וַיְחַבֵּר אֶת־הַיְרִעֹת אַחַת אֶל־אַחַת בַּקְּרָסִים וַיְהִי הַמִּשְׁכָּן אֶחָד» (שמות לו, יג). ובסוף המלאכה מביאים את כל חלקי המשכן אל משה, והקרסים ביניהם, לצד הקרשים, הבריחים, העמודים והאדנים.

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שגם חלק קטן כמו וו יכול להיות זה שהופך יריעות רבות לבית אחד. הביטוי "והיה המשכן אחד" חוזר גם בציווי וגם בעשייה, והוא מלמד שהחיבור הוא מטרת המלאכה.

מאת מערכת האתר.