המילה "יָנַח" בתורה
20 מופעים · 20 פסוקים · שורש נ-ו-ח · גימטריה 68
המילה "ינח" בתורה פירושה להניח, לשים דבר במקום ולהשאירו שם, והיא מופיעה לראשונה בפסוק (בראשית ב, טו) ובסך הכול 20 פעמים בתורה.
המשמעות הפשוטה
"הנחה" היא הצבה של דבר במקום מסוים, לעיתים כדי לשמור אותו ולעיתים כדי להשאירו. המילה באה בצורות כמו "ויניחו", "וינחהו", "הניחו", "והנח", "יניח" ו"והנחתם". היא קשורה למשפחת המילים "נוח", "מנוחה" ו"ניחוח".
הנחה במקום
בפעם הראשונה המילה מופיעה בתחילת דרכו של האדם: «וַיִּקַּח ה׳ אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן־עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ» (בראשית ב, טו). האדם מונח בגן עדן, ויש לו תפקיד: לעבוד ולשמור. גם לוט מונח מחוץ לעיר, "בחמלת ה׳ עליו".
הנחה לשמירה
פעמים רבות ההנחה היא לשם שמירה. כך במן שנשאר לשבת: «וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ עַד־הַבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא־הָיְתָה בּוֹ» (שמות טז, כד). כך גם הצנצנת עם המן, שמונחת לפני ה׳ "למשמרת לדרתיכם", וכך המטות שמשה מניח באהל העדות: «וַיַּנַּח מֹשֶׁה אֶת־הַמַּטֹּת לִפְנֵי ה׳ בְּאֹהֶל הָעֵדֻת» (במדבר יז, כב). גם מי שאין יודעים מה לעשות בו מונח "במשמר", עד שיתברר הדבר.
הנחה לפני ה׳
בהבאת ראשית פרי האדמה ההנחה היא מעשה של הודיה: «וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת־רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־נָתַתָּה לִּי ה׳ וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ» (דברים כו, י). האדם מביא את ראשית פרי האדמה, מניח אותו ומשתחווה.
משמעות נוספת: להניח ולעזוב
לפעמים "להניח" פירושו להשאיר או לעזוב. האחים אומרים על יוסף "אחיכם האחד הניחו אתי", ובספר ויקרא נאמר על קורבן התודה שלא יניח ממנו עד בוקר.
מבט מן הפסוקים
מן הפסוקים עולה שההנחה בתורה היא לעיתים מעשה של אמון ושמירה: האדם בגן, המן בצנצנת, ראשית הפרי לפני ה׳. מה שמונח במקומו הנכון נשמר ומקבל משמעות.
מאת מערכת האתר.
משמעויות וצורות
- יָנַח פועל · 20 פעמיםהַנִּיחוּ · וַיַּנִּיחוּ · וַיַּנִּחֵהוּ · וַיַּנִּחֻהוּ · וַתַּנַּח · וְהַנַּח · וַיַּנִּיחֵהוּ · הַנִּיחָה · יַנִּיחַ · וְהִנִּיחָם · וַיַּנִּיחֻהוּ · וְהִנַּחְתָּם
היכן היא מופיעה
בראשית: 4שמות: 5ויקרא: 3במדבר: 5דברים: 3
הפרשות שבהן היא מרובה: בשלח (4) · קורח (2) · כי תבוא (2) · בראשית (1) · וירא (1) · וישב (1)
- בראשית ב, טו
וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן־עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ
- בראשית יט, טז
וַיִּתְמַהְמָהּ וַיַּחֲזִקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד־אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו בְּחֶמְלַת יְהוָה עָלָיו וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ מִחוּץ לָעִיר
- בראשית לט, טז
וַתַּנַּח בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ עַד־בּוֹא אֲדֹנָיו אֶל־בֵּיתוֹ
- בראשית מב, לג
וַיֹּאמֶר אֵלֵינוּ הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ בְּזֹאת אֵדַע כִּי כֵנִים אַתֶּם אֲחִיכֶם הָאֶחָד הַנִּיחוּ אִתִּי וְאֶת־רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם קְחוּ וָלֵכוּ
- שמות טז, כג
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת־קֹדֶשׁ לַיהוָה מָחָר אֵת אֲשֶׁר־תֹּאפוּ אֵפוּ וְאֵת אֲשֶׁר־תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ וְאֵת כָּל־הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד־הַבֹּקֶר
- שמות טז, כד
וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ עַד־הַבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא־הָיְתָה בּוֹ
- שמות טז, לג
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן קַח צִנְצֶנֶת אַחַת וְתֶן־שָׁמָּה מְלֹא־הָעֹמֶר מָן וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי יְהוָה לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם
- שמות טז, לד
כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת לְמִשְׁמָרֶת
- שמות לב, י
וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר־אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל
- ויקרא ז, טו
וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו בְּיוֹם קָרְבָּנוֹ יֵאָכֵל לֹא־יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד־בֹּקֶר
- ויקרא טז, כג
וּבָא אַהֲרֹן אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד וּפָשַׁט אֶת־בִּגְדֵי הַבָּד אֲשֶׁר לָבַשׁ בְּבֹאוֹ אֶל־הַקֹּדֶשׁ וְהִנִּיחָם שָׁם
- ויקרא כד, יב
וַיַּנִּיחֻהוּ בַּמִּשְׁמָר לִפְרֹשׁ לָהֶם עַל־פִּי יְהוָה
- במדבר טו, לד
וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה־יֵּעָשֶׂה לוֹ
- במדבר יז, יט
וְהִנַּחְתָּם בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי הָעֵדוּת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה
- במדבר יז, כב
וַיַּנַּח מֹשֶׁה אֶת־הַמַּטֹּת לִפְנֵי יְהוָה בְּאֹהֶל הָעֵדֻת
- במדבר יט, ט
וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמָקוֹם טָהוֹר וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה חַטָּאת הִוא
- במדבר לב, טו
כִּי תְשׁוּבֻן מֵאַחֲרָיו וְיָסַף עוֹד לְהַנִּיחוֹ בַּמִּדְבָּר וְשִׁחַתֶּם לְכָל־הָעָם הַזֶּה
- דברים יד, כח
מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת־כָּל־מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ
- דברים כו, ד
וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ
- דברים כו, י
וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת־רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־נָתַתָּה לִּי יְהוָה וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ
מאמרים באתר על פסוקים עם המילה
- דבר העורך · בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ · על במדבר יט, ט
מילים מאותה משפחה
ראו גם: נוח · מנוחה · מנוח · ניחוח
שאלות נפוצות
כמה פעמים מופיעה המילה "ינח" בתורה?
בחמשה חומשי תורה המילה מופיעה 20 פעמים (כולל צורות עם אותיות שימוש), ב-20 פסוקים.
היכן מופיעה המילה "ינח" לראשונה בתורה?
לראשונה בבראשית ב, טו: "וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן־עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ".
מה הגימטריה של "ינח"?
68 (במספר הרגיל).
הספירה לפי חלוקת המילים של Open Scriptures; ייתכנו הבדלים קטנים ממניין אחר. נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.