פרשת בשלח · שמות פרק טז פסוק לד

שמות טז, לד

כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת לְמִשְׁמָרֶת׃

גימטריה של הפסוק כולו: 3,034 · 10 מילים

מפרשים על הפסוק

מקראות גדולות לפרק טז

7 מפרשים: תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · אבן עזרא · רשב"ם · בכור שור · העמק דבר · מלבי"ם

תרגום אונקלוס לשמות טז, לד

כְּמָא דִי פַקִיד יְיָ לְמשֶׁה וְאַצְנְעֵהּ אַהֲרֹן קֳדָם סַהֲדוּתָא לְמַטְרָא:

תרגום יונתן לשמות טז, לד

הֵיכְמָא דְּפַקֵּיד יְיָ יַת משֶׁה וְאַצְנְעֵיהּ אַהֲרן קֳדָם סַהֲדוּתָא לְמַטְרָא

אבן עזרא על שמות טז, לד

כאשר. הנה פי' לפני ה'. לפני העדות שהוא הארון. ונקרא ארון העדות בעבור לוחות הברית שהיו שם:

בכור שור על שמות טז, לד

לפני העדות למשמרת. משנבנה המשכן ועד שלא נבנה המשכן היה לפני הבמה שמקריבין שם הקרבנות כמו ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם לפני האלהים:

העמק דבר על שמות טז, לד

כאשר צוה ה׳ אל משה. בקבלה בע״פ פירש לו הכונה:

ויניחהו אהרן לפני העדות. האי לפני ה׳ היינו בקדשי קדשים לפני הארון. ובא ללמד דהתורה גרמה לזה ולא עבודת הקרבנות שבמשכן כמו לדורות בא״י שהיה עבודת המזבח מזין את ישראל כמש״כ כ״פ. אבל זה אינו אלא לפרנסה טבעית. ומש״ה נקראת עבודה כמו עובד אדמתו ישבע לחם. אבל במדבר היה המזון נסיי ורק בשביל זכות התורה והקרבנות לא בא אלא בשביל יעוד כמש״כ בפ׳ תצוה ובכ״מ ובא ללמדנו דעסק התורה מזין גם באופן למעלה מה״ט אם השעה צריכה לכך. ובשביל זה הונח לפני העדות שהמה למעלה מה״ט:

מלבי"ם על שמות טז, לד

כאשר צוה ה' אל משה. [כלל בלשון שכל לשון צווי נקשר עם מלת את, וכשנקשר עם מלת אל או עם למ"ד, מורה שצות בעבורו וכמ"ש (ירמיה לב) ויצו אותם אל אדוניהם, וכמ"ש בס' תתו"ה (ויקרא סי' ד')], ור"ל כאשר צוה ה' בעבור משה. שתחלת הצווי היה שמשה יהיה מאוכלי המן התמידי ע"י תורתו, כן משנבחר אהרן נצטות שיהיה מאוכלי המן התמידי ע"י עבודתו, ויניחהו אהרן לפני העדות, אולם אהרן ראה ויבן לדעת שלא בעבור בעבודה לבד ניתן לו המן התמידי, כי עקר המבוקש היה לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת ה' כנ"ל, כי הכהנים נתיחדו אל עסק התורה כמ"ש יורו משפטיך ליעקב, כי פי שפתי כתן ישמרו דעת, וע"כ הניח את המן לפני העדות, ללמד שבעבור התורה הנתונה בארון העדות יזכה להיות מאוכלי המן:

מילה במילה

מילה	מילת הבסיס	שורש	גימטריה
כַּאֲשֶׁר	אֲשֶׁר מילית	א-ש-ר	521
צִוָּה	צָוָה פועל	צ-ו-ה	101
יְהוָה	—		26
אֶל	אֵל מילת יחס		31
מֹשֶׁה	מֹשֶׁה שם פרטי	מ-ש-ה	345
וַיַּנִּיחֵהוּ	יָנַח פועל	נ-ו-ח	95
אַהֲרֹן	אַהֲרוֹן שם פרטי		256
לִפְנֵי	פָּנִים שם עצם	פ-נ-ה	170
הָעֵדֻת	עֵדוּת שם עצם	ע-ו-ד	479
לְמִשְׁמָרֶת	מִשְׁמֶרֶת שם עצם	ש-מ-ר	1010

שתפו את הדף:וואטסאפ

מקורות הנוסח של הפירושים

תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Exodus – אונקלוס שמות (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Exodus – Targum Jonathan on Exodus (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Exodus – Rashbam on Torah -- Daat (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Exodus – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Exodus – מקראי קדש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.