הלכות יום כיפור: תענית קטנים, וידוי, מאה ברכות, טלית והשתחוויה – לפי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף

א. תענית קטנים ונערים

קטן פחות מגיל תשע שנים אינו מתענה כלל ביום הכפורים, ואפילו תענית שעות. ואף אם הוא רוצה להתענות מוחים בידו ומאכילים אותו. וקטן בן תשע שנים שלמות מחנכים אותו לשעות, ומתענה, שאם היה רגיל לאכול בשעה שמונה בבוקר, מאכילים אותו בשעה תשע או עשר. אך אם התעורר בלילה ומבקש לשתות, יש להקל להשקותו (חזו"ע ימים נוראים עמ' של).

נער שהשלים י"ב שנה, ונערה שהשלימה י"א שנה, יתענו עד חצות היום, ולא יותר. ונערה בת שתים עשרה שנה ויום אחד, ונער בן שלוש עשרה ויום אחד, מתענים ומשלימים (ילקו"י סי' תריד). ואם הם חלשים ביותר, יש להתייעץ עם רופא. (חזו"ע ימים נוראים עמ' שמ).

ב. הוידוי של רבינו ניסים

יש אומרים את הוידוי הארוך של רבינו ניסים בתפילת ערבית של ליל יום הכיפורים, כדי להתפלל מוסף קודם שבע שעות של היום. אבל אם הציבור מתפללים תפילת שחרית בשעות המוקדמות, יכולים לומר את הוידוי ביום (חזו"ע אם עמ' רעא).

ג. ברכת שהחיינו

יש נוהגים שהמברך ברכת שהחיינו מכוין להוציא ידי חובה את הציבור, ויש נוהגים שכל אחד מהציבור מברך בלחש. ומנהגו של מרן זיע"א להודיע לציבור שהוא מכוין להוציאם ידי חובה (שם עמ' רסז).

ד. השלמת מאה ברכות

בכל יום חייב אדם לברך מאה ברכות, וביום הכיפורים סך הברכות בתפילות הם שישים ושש, ולכן עליו לכוין בברכת הקוראים בתורה והמפטיר לצאת ידי חובת מאה ברכות (שו"ע רפד ג).

וכן מצוה לברך על ריח טוב של מיני בשמים, וכל שהסיח דעתו חוזר ומברך, וטוב שיברך 'עצי' 'עשבי' 'מיני' ו'הנותן ריח טוב'.

ומותר לקחת פירות הראויים לאכילה אף לכתחילה ולברך עליהם, ואין בזה לא משום גזירה שמא יאכל, ולא משום מוקצה (חזו"ע ימים נוראים עמ' רפג).

ה. עיטוף בטלית בערבית

נוהגים להתעטף בטלית בתפילת ערבית. ואם מתעטף בטלית לפני השקיעה, יברך עליה. ואם התאחר עד אחר השקיעה יתעטף בלא ברכה. (ילקו"י עמ' שעג וחזו"ע ימים נוראים עמ' רסב).

ו. השתחוויה בסדר העבודה

בתפילת החזרה של מוסף יום הכיפורים אומר השליח צבור "סדר עבודת יום הכיפורים", וכשמגיע לפיסקא של הכהנים והעם, ואומר: "שהיו כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם ואומרים", כל הקהל כורעים ומשתחוים. ואסור לעשות כן על רצפת בית הכנסת אלא אם כן יש שם שטיחים וכד'. ואם אין שם דבר המפריד בינו לבין הרצפה, יפרוס כנפי טליתו על הרצפה, כשהוא משתחוה, או ישתחוה על הספסל.

בשעה שכל הקהל משתחוים, אין לשליח ציבור לעקור ממקומו, אלא ישתחוה על התיבה, וקודם שיתחיל בחזרה יתרחק קצת מן התיבה, כדי שיוכל להשתחות בריוח (חזו"ע עמ שנג).

ז. אכילה בערב יום הכיפורים

מצוה להרבות באכילה ובשתיה בערב יום הכיפורים. ויקבע סעודה אחת על פת. (ילקו"י עמ' תקפח).