מושגי יהדות: יום כיפור – יום כפרה, חיתום הדין, חמש התפילות ועבודת היום

יום העשירי לחודש תשרי נקבע לישראל ליום כפרה, שנאמר: "בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון" וגו' "וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כיפורים הוא לכפר עליכם".

יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל, ואמרו בגמרא שאין לו לשטן רשות להשטין ביום הכפורים (יומא כ א). בטעם שנקבע יום העשירי לחודש תשרי להיות יום הכפורים, אמרו במדרש שביום זה ניתנו לוחות אחרונות (ראה תענית ל ב), והיו ישראל שרויים בתפילה ובתענית, ובו ביום נאמר לו למשה: סלחתי כדברך, ונתרצה הקדוש ברוך הוא לישראל בשמחה, וקבעו הקדוש ברוך הוא להיות יום סליחה ומחילה לדורות (תנחומא כי תשא לא). עוד מבואר בגמרא שיום הכפורים הוא יום חיתום הדין, שאדם נידון בראש השנה, וגזר דין שלו נחתם ביום הכפורים (ראש השנה טז א). ואמר ר' כרוספדאי אמר ר' יוחנן שבני אדם הבינוניים, שאינם צדיקים גמורים ולא רשעים גמורים, ולפיכך אינם נכתבים ונחתמים לאלתר בראש השנה, הרי הם תלויים ועומדים מראש השנה ועד יום הכפורים, זכו נכתבים לחיים, לא זכו נכתבים למיתה. נוסף על כך יום הכפורים שונה משאר ימים טובים שאסור בעשיית מלאכה שנאמר בו 'שבתון'.

תפילות יום הכפורים

ביום הכפורים יש חמש תפילות, שלוש של כל יום, ערבית, שחרית ומנחה, תפילת מוסף ותפילת נעילה בתפילות אלו אומרים סליחות ואומרים "שלוש עשרה מדות". נהגו להתעטף בטלית אף לתפילת ליל יום הכפורים (שו"ת מהר"י וייל קצא; רמ"א או"ח יח א). ויש שלא נהגו בעיטוף טלית בליל יום הכפורים (לבוש).

העינויים ועבודת היום

ביום הכיפורים חייבים להתענות אסורים באכילה ובשתיה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה. כמו כן יום זה נתייחד משאר ימים אף בעבודת בית המקדש, שמלבד תמידים ושאר עבודות הנוהגות בכל יום ומלבד מוספי היום, יש ביום הכפורים עבודות המיוחדות ליום זה, והן: מעשה פר החטאת ואיל העולה של כהן גדול; שני שעירים של ציבור, שאחד מהם הוא חטאת והשני שעיר המשתלח, וגולת הכותרת הקטרת הקטורת בבית קדשי הקדשים