דלג לתוכן הראשי
כוונות

ראש השנה

כמה קולות שופר שומעים בראש השנה – ולמה מאה?

מן התורה חובה לשמוע בראש השנה תשעה קולות: שלוש פעמים תקיעה–תרועה–תקיעה. מכיוון שיש ספק עתיק מהי "תרועה" – שברים, תרועה או שניהם יחד – תוקעים את כל האפשרויות, ומגיעים לשלושים קולות לפני מוסף. בתפילת מוסף ואחריה ממשיכים לתקוע, ונוהגים להשלים למאה קולות. לפני התקיעות מברכים "לשמוע קול שופר" ו"שהחיינו". צריך לשמוע את קול השופר עצמו, ולא דרך רמקול.

שלושת סוגי הקולות

  • תקיעה – קול אחד ארוך ופשוט.
  • שברים – שלושה קולות בינוניים, כמו אנחה.
  • תרועה – לפחות תשעה קולות קצרים ומהירים, כמו בכי.

התורה מצווה על "תרועה" ביום הזה, וחז"ל למדו מהפסוקים שלפני כל תרועה ואחריה יש תקיעה, ושיש שלוש סדרות. כך מגיעים לתשעה קולות מן התורה. הלכות השופר מבוארות בשולחן ערוך, אורח חיים, סימנים תקפה–תקצו.

למה שלושים

בימי רבי אבהו, בתקופת התלמוד, התעורר ספק מהי בדיוק ה"תרועה" שבתורה: קול של אנחה (שברים), קול של בכי (תרועה), או שניהם יחד. כדי לצאת ידי חובה בכל האפשרויות, תקנו לתקוע את שלושתן:

  1. תשר"ת – תקיעה, שברים–תרועה, תקיעה – שלוש פעמים: 12 קולות.
  2. תש"ת – תקיעה, שברים, תקיעה – שלוש פעמים: 9 קולות.
  3. תר"ת – תקיעה, תרועה, תקיעה – שלוש פעמים: 9 קולות.

יחד: 30 קולות. אלה התקיעות שלפני מוסף, שנקראות "תקיעות דמיושב", ועליהן מברכים.

איך מגיעים למאה

בתפילת מוסף תוקעים שוב – בכל אחת משלוש הברכות המיוחדות: מלכויות, זכרונות ושופרות. יש קהילות שתוקעות גם בתפילת הלחש וגם בחזרת הש"ץ, ויש רק בחזרה, ומשלימים אחרי התפילה. בסך הכל מגיעים למאה קולות, ויש הנוהגים בקול נוסף – "תרועה גדולה" – בסוף. למספר מאה נתנו טעמים שונים, ובהם כנגד מאה הפעיות (היבבות) של אם סיסרא, שעליהן מובא במדרש. גם כאן המנהגים מעט שונים בין הקהילות.

הברכות

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לשמוע קול שופר.
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

התוקע מברך, והשומעים מכוונים לצאת ועונים אמן. "שהחיינו" מברכים בשני הימים. מן הברכה ועד סוף התקיעות האחרונות לא מדברים, כדי שלא יהיה הפסק.

איך שומעים נכון

  • לכוון – השומע צריך לכוון לצאת ידי חובה, והתוקע לכוון להוציא אותו.
  • לשמוע את השופר עצמו – לא דרך רמקול, טלפון או שידור.
  • לא להפריע – ילדים קטנים שמרעישים – כדאי להרחיק מעט, כדי שלא יפריעו לשמיעה.
  • מי שאינו יכול להגיע לבית הכנסת – בקהילות רבות מארגנים תקיעות בבתים ובחוץ. חשוב לשמוע לפחות את שלושים הקולות הראשונים.

נשים

נשים פטורות מתקיעת שופר, משום שזו מצוות עשה שהזמן גרמה, אבל נשים רבות מקפידות לשמוע. מנהג אשכנז שנשים מברכות על השמיעה, ומנהג הספרדים שאינן מברכות. מי שתוקע לנשים בלבד – יש פרטים בעניין הברכה.

בשבת

כשהיום הראשון חל בשבת, לא תוקעים – גזרה שמא יטלטל אדם את השופר ברשות הרבים. שומעים רק ביום השני.

טעויות נפוצות

  • לשמוע את התקיעות דרך רמקול או שידור.
  • לדבר בין התקיעות שלפני מוסף לבין אלה שבמוסף.
  • לא לכוון לצאת ידי חובה.
  • לחשוב שאפשר לשמוע רק את התקיעות שבמוסף – שלושים הראשונות הן העיקר.

שאלות נפוצות

כמה קולות שופר צריך לשמוע מן התורה?

תשעה: שלוש פעמים תקיעה–תרועה–תקיעה. בגלל הספק בצורת התרועה תוקעים שלושים, ונוהגים להשלים למאה.

מה ההבדל בין שברים לתרועה?

שברים הם שלושה קולות בינוניים, כמו אנחה. תרועה היא לפחות תשעה קולות קצרים ומהירים, כמו בכי.

אפשר לשמוע שופר בטלפון?

לא. צריך לשמוע את קול השופר עצמו. מי שאינו יכול להגיע – מבקש שיבואו לתקוע לו.

האם תוקעים בשופר בערב ראש השנה?

לא. בערב החג לא תוקעים, כדי להבדיל בין תקיעות אלול, שהן מנהג, לבין תקיעות ראש השנה, שהן מצווה.

להמשך

מאמרים מהעלונים בנושא

האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ

בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.