דלג לתוכן הראשי
כוונות

ימים מיוחדים בלוח השנה

חודש אלול – סליחות ותקיעת שופר: מתי ואיך

חודש אלול הוא חודש של הכנה לימים הנוראים. בקהילות הספרדים אומרים סליחות כבר מתחילת אלול, ובקהילות אשכנז מתחילים במוצאי השבת שלפני ראש השנה (ולפחות ארבעה ימים לפני החג). בקהילות אשכנז תוקעים בשופר בכל בוקר אחרי תפילת שחרית, מראש חודש אלול ועד ערב ראש השנה, ומוסיפים מזמור ״לדוד ה׳ אורי״ (תהילים כז). הזמן המובחר לסליחות הוא באשמורת הבוקר, לפני התפילה; מי שאומר סליחות לבד, בלי מניין, מדלג על ״שלוש עשרה מידות״ בנוסח של תפילה ועל הקטעים בארמית.

חודש של הכנה

לפי המסורת, בראש חודש אלול עלה משה רבנו להר סיני לקבל את הלוחות השניים, וירד ביום הכיפורים – ארבעים יום של ריצוי וסליחה. מכאן שהחודש נעשה זמן של תשובה. רבים רואים רמז לכך בראשי התיבות ״אני לדודי ודודי לי״ (שיר השירים ו, ג).

את המבט הכללי על ההכנה לראש השנה – כולל מנהגי ערב החג והסליחות הארוכות שלו – תמצאו בראש השנה בפועל. כאן נתמקד בשאלות המעשיות של החודש עצמו.

סליחות – ממתי ומתי ביום

הזמן המובחר לסליחות הוא באשמורת הבוקר, לפני עלות השחר, ונוהגים שלא לומר אותן לפני חצות הלילה. מי שאינו יכול לקום, אומר אותן לפני שחרית בשעה מאוחרת יותר, ויש קהילות שמקיימות מניין סליחות גם בערב, אחרי חצות. בפרטי השעות כדאי לשאול את רב הקהילה. את זמן חצות הלילה בכל עיר מחשב כלי זמני היום.

מנהג הספרדיםמנהג אשכנז
ממתימתחילת חודש אלולממוצאי השבת שלפני ראש השנה (מינימום ארבעה ימים)
סליחות ראשונותבבוקר, לפני שחריתברוב הקהילות במוצאי שבת אחרי חצות
עד מתיעד ערב יום הכיפוריםעד ערב יום הכיפורים

סליחות ביחיד

מי שאינו מגיע למניין יכול לומר סליחות לבד, אבל מדלגים על כמה חלקים: את ״שלוש עשרה מידות״ – ״ה׳ ה׳ אל רחום וחנון…״ – אומרים רק בציבור, ויחיד שרוצה לומר אותן אומר אותן כקורא בתורה, בניגון הטעמים, ולא כבקשה. גם את הקטעים בארמית שבסוף הסליחות נוהגים שלא לומר ביחיד. כך גם הקדיש והחזרות של החזן נאמרים רק בציבור.

תקיעת שופר באלול

  • בקהילות אשכנז תוקעים בכל בוקר אחרי שחרית, מראש חודש אלול: תשר״ת – תקיעה, שברים־תרועה, תקיעה – או סדר קצר דומה.
  • בשבת לא תוקעים, וגם לא בערב ראש השנה – כדי להבדיל בין תקיעות המנהג של אלול לבין תקיעות המצווה של החג.
  • בקהילות הספרדים נוהגים לתקוע בשופר בשעת הסליחות, בנקודות קבועות בסדר.
  • התקיעות באלול הן מנהג ולא מצווה, ולכן אין מברכים עליהן. את דיני תקיעת השופר של ראש השנה עצמו מסביר המאמר כמה קולות תוקעים.

עוד מנהגי החודש

  • ״לדוד ה׳ אורי״ – מראש חודש אלול ועד שמיני עצרת (ויש עד הושענא רבה) אומרים את תהילים כז בשחרית ובמנחה או בערבית, לפי המנהג.
  • בדיקת תפילין ומזוזות – רבים בודקים אותן אצל סופר בחודש אלול.
  • ״כתיבה וחתימה טובה״ – נוהגים לאחל זה לזה במכתבים ובשיחות.
  • צדקה ופיוס – מרבים בצדקה ומבקשים סליחה ממי שפגענו בו, כבר במהלך החודש ולא רק בערב יום הכיפורים.

תוכנית פשוטה לאלול

  1. לברר את מנהג הקהילה: ממתי סליחות, ובאיזו שעה.
  2. לבחור מניין קבוע, או להכין סידור סליחות לאמירה ביחיד.
  3. להוסיף ״לדוד ה׳ אורי״ לתפילה היומית.
  4. לבדוק תפילין ומזוזות.
  5. לקבוע זמן קצר בכל יום לחשבון נפש.

טעויות נפוצות

  • לומר ״שלוש עשרה מידות״ כבקשה בסליחות ביחיד.
  • לומר סליחות לפני חצות הלילה, בלי לברר את המנהג.
  • לתקוע בשופר בערב ראש השנה.
  • לחשוב שאלול ״מתחיל״ רק בסליחות – גם מי שאינו אומר סליחות יכול להתכונן.

שאלות נפוצות

ממתי אומרים סליחות?

בקהילות הספרדים מתחילת חודש אלול, ובקהילות אשכנז ממוצאי השבת שלפני ראש השנה, ולפחות ארבעה ימים לפניו.

אפשר לומר סליחות בלי מניין?

כן, אבל מדלגים על שלוש עשרה מידות בנוסח של בקשה ועל הקטעים בארמית. את שלוש עשרה מידות אפשר לומר בניגון הטעמים, כקורא בתורה.

מתי תוקעים בשופר בחודש אלול?

בקהילות אשכנז – בכל בוקר אחרי שחרית, חוץ משבת ומערב ראש השנה. בקהילות הספרדים – בשעת הסליחות.

עד מתי אומרים ״לדוד ה׳ אורי״?

מראש חודש אלול ועד שמיני עצרת, ויש קהילות שאומרות עד הושענא רבה.

עוד בימים המיוחדים בלוח השנה

מאמרים מהעלונים בנושא

האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ

בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.