ליקוטי מוהר״ן ורבי נחמן מברסלב

חייו

רבי נחמן נולד במז׳יבוז׳, עירו של הבעל שם טוב; אמו, פייגא, הייתה נכדתו. בשנים 1798–1799 עלה לארץ ישראל, ביקר בטבריה ובחיפה, וחזר. בשנת 1802 עבר לעיירה ברסלב, ושם נקשר אליו תלמידו רבי נתן שטרנהרץ. בשנותיו האחרונות חלה בשחפת, ונפטר באומן בחול המועד סוכות תקע״א (1810), בגיל 38. ציונו באומן הוא מקום עלייה לרגל, בעיקר בראש השנה.

הספר ומבנהו

ליקוטי מוהר״ן בנוי משני חלקים: החלק הראשון נדפס באוסטרהא בשנת 1808, בחיי רבי נחמן, והחלק השני – ״ליקוטי מוהר״ן תניינא״ – נדפס במוהילוב בשנת 1811, אחרי פטירתו. כל ״תורה״ היא דרשה ארוכה, שבדרך כלל פותחת בפסוק או במאמר חז״ל ומחברת בין רעיונות רבים מן התנ״ך, התלמוד, הזוהר וכתבי האר״י. התורה הראשונה פותחת במילים ״אשרי תמימי דרך״.

רבי נתן חיבר גם ספרים משלו על פי תורת רבו: ״ליקוטי הלכות״, שמבאר את השולחן ערוך לאור תורות רבי נחמן, ו״ליקוטי תפילות״ – תפילות אישיות שנכתבו על כל תורה. שיחותיו של רבי נחמן נאספו ב״שיחות הר״ן״ וב״חיי מוהר״ן״.

עיקרי תורתו

• אמונה פשוטה – אמונה בלי ״חקירות״, כיסוד לכל העבודה.
• שמחה – ״מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד״ (ליקוטי מוהר״ן תניינא כד).
• ״אזמרה״ – לחפש את הנקודות הטובות בעצמו ובאחרים, ולהתחזק בהן (ליקוטי מוהר״ן א, רפב).
• התבודדות – שיחה אישית עם הקב״ה, בכל יום, בשפה של האדם עצמו. ראו התבודדות.
• ״אין שום ייאוש בעולם כלל״ – תמיד אפשר להתחיל מחדש. ראו תשובה.
• ״כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד כלל״ – המשפט המוכר מבוסס על דבריו בליקוטי מוהר״ן תניינא מח.

סיפורי מעשיות והתיקון הכללי

״סיפורי מעשיות״ הם שלושה עשר סיפורים שסיפר רבי נחמן בשנותיו האחרונות, כמו ״מעשה מאבידת בת מלך״ ו״מעשה משבעה בעטלירס״. לפי החסידים יש בהם סודות עמוקים, והם נלמדים עם פירושים.

רבי נחמן גילה עשרה מזמורי תהילים שנקראים ״התיקון הכללי״: טז, לב, מא, מב, נט, עז, צ, קה, קלז וקנ. חסידי ברסלב ורבים אחרים נוהגים לאומרם כתפילה ותשובה.

טעויות נפוצות

• לחשוב שרבי נחמן כתב בעצמו את כל הספר. רוב התורות נכתבו בידי רבי נתן, לפי מה ששמע.
• לצטט את ״גשר צר מאוד״ כלשון מדויקת של הספר. זה ניסוח השיר המוכר, על יסוד דבריו.
• להבטיח תוצאה מאמירת התיקון הכללי. זו אמירת תהילים מתוך תפילה ותשובה, לא ״נוסחה״.