חצרות חסידיות מרכזיות – חב״ד, ברסלב, גור, ויז׳ניץ וסאטמר

חב״ד

ייסד אותה רבי שניאור זלמן מלאדי (1745–1812), תלמיד המגיד ממזריטש, מחבר התניא ו״שולחן ערוך הרב״. השם הוא ראשי תיבות של חכמה, בינה ודעת, ומבטא את הדגש על לימוד והתבוננות. מרכז החסידות היה שנים רבות בעיירה ליובאוויטש, ולכן היא מכונה גם חסידות ליובאוויטש. בדור האחרון עמד בראשה הרבי רבי מנחם מנדל שניאורסון (1902–1994) מברוקלין, ובימיו התרחבה פעילות ״השלוחים״ בעולם כולו.

ברסלב

חסידות על שם רבי נחמן מברסלב (1772–1810), נינו של הבעל שם טוב. אחרי פטירתו לא מונה רבי אחר, וחסידיו ממשיכים להתקשר אליו עצמו. את תורתו כתב והפיץ תלמידו רבי נתן מנמירוב. בין מנהגיה המוכרים: התבודדות, אמירת ״התיקון הכללי״, ונסיעה לציונו באומן שבאוקראינה בראש השנה.

גור

ייסד אותה רבי יצחק מאיר אלתר (1799–1866), בעל ״חידושי הרי״ם״, בעיירה גורה קלווריה שליד ורשה. נכדו, רבי יהודה אריה לייב אלתר, חיבר את שפת אמת. לפני השואה הייתה גור החסידות הגדולה בפולין. אחרי השואה התבסס מרכזה בירושלים, והיא מן החסידויות הגדולות בארץ ישראל. ידועה בדגש על לימוד תורה, סדר ומשמעת.

ויז׳ניץ

ייסד אותה רבי מנחם מנדל הגר (1830–1884), בעל ״צמח צדיק״, בעיירה ויז׳ניץ שבבוקובינה, מצאצאי שושלת קוסוב. החסידות ידועה בחום, בהכנסת אורחים ובניגונים. אחרי השואה קמו מרכזים שלה בבני ברק ובארצות הברית.

סאטמר

ייסד אותה רבי יואל טייטלבוים (1887–1979), מצאצאי בעל ״ישמח משה״, שכיהן כרבה של העיר סאטו מארה ברומניה. אחרי השואה בנה את הקהילה מחדש בוויליאמסבורג שבניו יורק, והיא מן הקהילות החסידיות הגדולות בעולם. סאטמר ידועה בעמדה אידיאולוגית מובהקת של התנגדות לציונות ולמדינה, ובדגש על חיי קהילה, צדקה וחסד.

בקצרה

ראו גם סיפורים על רבי ישראל מרוז׳ין, שממנו יצאו חצרות רבות נוספות.

טעויות נפוצות

• לחשוב שהחצרות חלוקות ביסודות האמונה. ההבדלים הם בדגשים, במנהגים ובהנהגה.
• להסיק מן הלבוש או מן הסגנון על ערכו של אדם. כל חצר שומרת על מסורת משלה.
• להניח שיש רק חמש חצרות. יש עשרות חצרות פעילות, גדולות וקטנות.