הבעל שם טוב – תולדות חייו וסיפורים

תולדות חייו בקצרה

רבי ישראל בן אליעזר נולד בשנת 1698 בפודוליה, לפי המסורת החסידית בעיירה אוקופ, ובח״י באלול. הוריו נפטרו בילדותו. לפי המסורת החסידית שנה שנים ארוכות כ״צדיק נסתר״, ועסק בעבודות פשוטות – עוזר מלמד, שמש בית מדרש ושוחט – עד שנתגלה ברבים בסביבות גיל שלושים ושש.

״בעל שם״ היה כינוי לאדם שעסק בתפילות, בקמיעות ובריפוי, והבעש״ט אכן היה מוכר בתחילה בתפקיד זה. בשנות הארבעים של המאה ה-18 התיישב בעיירה מז׳יבוז׳, ושם התקבצה סביבו חבורה של תלמידים ותלמידי חכמים, שראו בו מורה דרך. ביניהם היו רבי יעקב יוסף מפולנאה, רבי דב בער – לימים המגיד ממזריטש – ורבי פנחס מקוריץ.

הבעש״ט לימד שהקדושה נמצאת בכל מקום ובכל רגע, ושאפשר לעבוד את ה׳ גם במעשים הגשמיים – באכילה, בשיחה ובמלאכה – אם הם נעשים בכוונה. הוא הדגיש את התפילה בהתלהבות, את השמחה, את האמונה בהשגחה פרטית ואת אהבת כל יהודי, גם הפשוט שבפשוטים. דבריו נאמרו בעל פה, ונמסרו בידי תלמידיו.

אשתו של הבעש״ט, חנה, הייתה אחותו של רבי גרשון מקיטוב, תלמיד חכם שבתחילה הסתייג מגיסו ולימים נעשה לאחד ממקורביו, ובשנות הארבעים של המאה ה-18 עלה לארץ ישראל. אל רבי גרשון כתב הבעש״ט את ״אגרת הקודש״ המפורסמת, ובה תיאר עליית נשמה בראש השנה, ושאלה ששאל את המשיח – ״אימתי קאתי מר?״ – והתשובה שקיבל: ״לכשיפוצו מעיינותיך חוצה״. האגרת נדפסה בסוף ספר ״בן פורת יוסף״ של רבי יעקב יוסף מפולנאה (1781). לפי ״שבחי הבעש״ט״, ספר סיפורים שנדפס בשנת 1814/1815, ניסה גם הבעש״ט עצמו לעלות לארץ ישראל וחזר מן הדרך. מבין ילדיו ידועים בנו רבי צבי ובתו אדל, אמם של בעל ״דגל מחנה אפרים״ ושל רבי ברוך ממז׳יבוז׳. לחוג תלמידיו השתייכו גם רבי נחמן מהורודנקא, סבו של רבי נחמן מברסלב, ורבי מנחם מנדל מפרמישלאן, ששניהם עלו לארץ ישראל.

הספר החסידי הראשון שנדפס, ״תולדות יעקב יוסף״ (1780), מביא דברים רבים בשמו ״שמעתי ממורי״. ליקוטים של תורתו נאספו ב״כתר שם טוב״ וב״צוואת הריב״ש״. אחרי פטירתו, בחג השבועות תק״ך (1760), הפיץ המגיד ממזריטש את תורתו, ותלמידי המגיד ייסדו את חצרות החסידות בכל רחבי מזרח אירופה. נכדו, רבי משה חיים אפרים מסדילקוב, מביא רבות מדבריו בספרו ״דגל מחנה אפרים״, ונינו היה רבי נחמן מברסלב.

תורתו ושיטתו

במרכז תורת הבעש״ט עומדת ה״דבקות״ – קשר תמידי של המחשבה עם הקב״ה, לא רק בשעת לימוד ותפילה אלא בכל רגע. מכאן נגזרות ״עבודה בגשמיות״ – עבודת ה׳ דרך מעשי היום יום – וההכרה שגם במחשבות זרות ובמצבי נפילה יש ניצוצות קדושה שאפשר להעלות.

הבעש״ט הדגיש שהקב״ה מבקש את הלב: תפילה פשוטה וכנה של יהודי פשוט יקרה בעיניו כמו תפילת גדול בתורה. לצד זה ראה בתפקיד ה״צדיק״ – המורה הרוחני – גשר שמקרב את הציבור לעבודת ה׳.

ללימוד באתר: הבעל שם טוב · יסודות החסידות · נוסח ספרד

השפעתו על הדורות

תוך שני דורות התפשטה החסידות מפודוליה לכל רחבי פולין, אוקראינה, רוסיה הלבנה והונגריה, ונעשתה לאחת התנועות הגדולות בתולדות ישראל. חצרות החסידות של היום – חב״ד, ברסלב, גור, ויז׳ניץ, סאטמר ורבות אחרות – רואות כולן את עצמן כממשיכות דרכו, ונוסח ספרד, הניגון והשמחה במצוות הם חלק מן המורשת שלו.

ספריו ותורתו

• תורתו בספרי תלמידיו – ״תולדות יעקב יוסף״, ״כתר שם טוב״, ״צוואת הריב״ש״. על הבעל שם טוב וראשית החסידות ←
• דגל מחנה אפרים – ספרו של נכדו, ובו דברים רבים בשם הבעש״ט. לדגל מחנה אפרים ←
• יסודות החסידות – דבקות, שמחה, ביטול ואהבת ישראל. לתורת החסידות ←

יום ההילולא

יום ההילולא של הבעל שם טוב חל בו׳ בסיוון (חג השבועות). נקבר בבית העלמין היהודי במז׳יבוז׳ שבאוקראינה. השנה הוא יחול בו׳ סיון תשפ״ז, יום שישי, 11 ביוני 2027 (בלוח השנה).

לחישוב יום השנה של כל נפטר: מחשבון יארצייט.

הסיפורים

• "אור החיים" הקדוש בגוב האריות – תולדותיו והסיפור על הצורף שסירב לבטל תורה

  רבי חיים בן עטר, בעל "אור החיים", נולד במרוקו, עלה לארץ ישראל ונפטר בירושלים בט"ו בתמוז תק"ג. הוא התפרנס כצורף ועבד רק עד שהיה לו כדי פרנסתו; כשסירב לבטל תורה כדי להכין תכשיטים לחתונת בת המלך הושלך לגוב האריות, ולמחרת נמצא יושב ביניהם והם מקשיבים לתורתו.

  מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה", גיליון 377, פרשת פינחס תשפ״ב

  לסיפור המלא ←מוזכרים גם: רבי חיים בן עטר – ה"אור החיים" הקדוש

• "וישכם אברהם בבקר" (י"ט, כ"ז) - לקט ספורים בחשיבות זריזים מקדימים

  מספר על תלמיד של ה'בעל שם טוב' שרצה לזכות במעלה העצומה של להיות מ"העשרה הראשונים" שמגיעים לבית הכנסת. באחד מלילות החרף הוא התעורר לפנות בקר, כשהיה עוד חשך מחלט…

  מתוך עלון "בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ", עלון 803

  לסיפור המלא ←

שאלות נפוצות