האם אלוהים קיים? דרכים יהודיות לחשוב על השאלה

אברהם שאל

המדרש בבראשית רבה מתאר את אברהם במשל: אדם שעובר ממקום למקום ורואה ״בירה דולקת״ – ארמון עולה באש. הוא שואל: ״תאמר שהבירה הזו בלא מנהיג?״. ובעל הבירה מציץ ואומר: ״אני הוא בעל הבירה״. אברהם הסתכל על העולם – מלא יופי, ובו גם אש ושבר – ושאל: האם יש מי שאחראי לזה? והתשובה הגיעה אליו כקריאה: ״לך לך״.

יש במשל הזה שני דברים. הראשון: האמונה של אברהם התחילה בשאלה, לא בציות. השני: העולם ״דולק״ – יש בו סבל ועוול – והשאלה על אלוהים נולדה דווקא מתוך זה.

״השמים מספרים״

דוד המלך כתב: ״השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע״, וישעיהו קורא: ״שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה״. זו הדרך העתיקה ביותר: להתבונן בבריאה – בסדר, בחוקיות, ביופי – ולשאול מאין הם. רבים מתארים רגע כזה – מול כוכבים, מול לידה, מול נוף – שבו השאלה עצמה הרגישה כמו תשובה.

הרמב״ם פותח את ספרו ״משנה תורה״ במשפט: ״יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא כל נמצא״. הוא רואה בהכרה הזו לא רק אמונה, אלא ״ידיעה״ – מסקנה של חשיבה, שהוא מקדיש לה פרקים בספריו הפילוסופיים.

עדות של עם

רבי יהודה הלוי, בספר הכוזרי, מציע דרך אחרת. כשמלך הכוזרים שואל את החבר היהודי במה הוא מאמין, החבר לא מתחיל בהוכחות פילוסופיות, אלא אומר שהוא מאמין באלוהי אברהם, יצחק ויעקב, שהוציא את ישראל ממצרים ונתן להם את התורה. הבסיס שהוא מציע הוא עדות היסטורית שעברה מדור לדור בעם שלם.

התורה עצמה מדגישה את זה: ״רק השמר לך… פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך… והודעתם לבניך ולבני בניך״. האמונה היהודית נשענת לא רק על מחשבה של יחיד, אלא על זיכרון של קהילה.

ומה עם הספק?

ספק איננו אויב. רבים מגדולי ישראל כתבו על תקופות של שאלות קשות, ובספר תהילים יש מזמורים שלמים של ״למה״ ו״עד אנה״. מי ששואל ״האם אלוהים קיים?״ כבר נמצא בתוך שיחה רצינית. הדרך הטובה היא לא לסגור את השאלה, אלא ללמוד: לקרוא, לשאול אנשים שחשבו על זה לעומק, ולתת לזמן ולחיים לעשות את שלהם.

להמשך הלימוד ראו מה היא אמונה ושלושה עשר עיקרים. ומי שהשאלה מגיעה אצלו מתוך כאב – ראו למה קורים דברים רעים לאנשים טובים.

מה אפשר לעשות כבר היום

1. צאו בלילה והתבוננו בשמים כמה דקות, בלי טלפון.
2. כתבו את השאלות שלכם על אמונה – כולן, בלי צנזורה.
3. קראו את הפרק הראשון בהלכות יסודי התורה לרמב״ם.
4. שוחחו עם אדם מאמין ועם אדם ספקן – ושמעו את שניהם.
5. תנו לשאלה זמן; היא לא חייבת להיפתר השבוע.

המקורות

• בראשית רבה לט, א – ״תאמר שהבירה הזו בלא מנהיג״
• תהלים יט, ב – ״השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע״
• ישעיהו מ, כו – ״שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה״
• רמב״ם, הלכות יסודי התורה א, א – ״יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון״
• ספר הכוזרי, מאמר א
• דברים ד, ט – ״פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך״