"ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו ה'" (כ"ה, כ"א) - קביעות מקום לתפלה - ספור מרגש

מובא במדרש, שיצחק אבינו התפלל על רבקה בהר המוריה, המקום שבו עקדו אותו. מכאן שמקום של עשית מצוה או מסירות נפש נעשה קדוש, וכשרוצה אדם שתשמע תפלתו, יכול הוא לדקדק בבחירת מקום הגון לתפלה, שיש לו השפעה טובה על תפלתו, מעבר למה שהוא מקפיד על תכן התפלה עצמה, כפי שאומרת הגמרא (ברכות ו' עמוד ב): אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפלתו - אלקי אברהם בעזרו.

הירושלמי מוסיף שהמקום הקבוע "מקף מחצות של ברזל" - כלומר מוגן ומסיע לכונה.

ועוד אומרת הגמרא (ברכות ז:): כל הקובע מקום לתפלתו - אויביו נופלים תחתיו.

המהר"ל מסביר שהקביעות מביאה לכונה עמקה יותר, ולכן תפלתו נשמעת.

באנגליה התגורר יהודי, מכניס אורחים דגול, בשם רבי יעקב לוינסון. כל מי שנקלע למקום ידע, כי בביתו ימצא קורת גג וסעודה הגונה. מדי יום היו סועדים על שלחנו לכל הפחות עשרים איש, ולפעמים היה מגיע מספרם של המתארחים לששים! הוא היה נותן לאורחיו תחושה נפלאה, ומספרים כי פעם נגש אליו אחד מן האורחים החדשים ושאל כמה זמן אפשר להשאר אצלו. השיב לו רבי יעקב: "אני נמצא פה כבר עשרים וחמש שנה ולא אמרו לי ללכת. גם אתה יכול להשאר"...

זמן מה התארח בביתו רבי חיים קריזוירט זצ"ל, רבה של אנטורפן. פעם ארע לו שהיה טרוד בענין נחוץ והתאחר עם תפלת ערבית עד שעת לילה מאחרת. בשעה זו כבר לא התקימו מנינים, והוא תר אחר מקום מתאים להתפלל בו ביחידות. רבי יעקב לוינסון, שנעור באמצע הלילה, הבחין כי הרב עומד במטבח ליד התנור ומתפלל. פליאה אחזה בו, וכאשר סים הרב, נגש ואמר: "רבי, יש לי בביתי בית מדרש עם ספריה מפארת, וכי לא עדיף היה להתפלל במקום למוד?" ענה לו רבי חיים: "אני זקוק כעת לישועות גדולות ולהרבה ברכות. חפשתי את המקום הקדוש ביותר בבית הזה, את המקום שבו תפלתי תתקבל ביותר, ומצאתי אותו במטבח המכניס אורחים שלכם. במקום קדוש זה חש אני כי תפלותי תתקבלנה!"...

רבי יוסף בוקסבוים זצ"ל ספר, כי בתקופה שבה היה הכתל נשלט על ידי הירדנים, והערבים שגרו בעיר העתיקה, לא היה שיך להתפלל שם, הבחין אביו ברבי אריה לוין זצ"ל עומד ליד כתל ביתו של הרב מטשעבין זצ"ל ומתפלל. לשאלתו ענה, כי אחד מילדיו חולה, והוא מחפש מקום ראוי וקדוש לתפלה. "גמרתי בלבי", אמר, "להתפלל על קיר ביתו של הרב מטשעבין, שהיה מתמיד עצום ובעל עין טובה".