"גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ" (ז, ג) - כמות העופות שנכנסו לתבה

האם בעופות היה חלוק במספר הנכנסים לתבה, בין טהורים לטמאים?

וברש"י: "בטהורים הכתוב מדבר (=שצריך להביא שבעה רק מהטהורים) ולמד סתום מן המפרש". מהטמאים - שנים, מהטהורים - שבעה.

רבי יונתן בן עזיאל: גם מהעופות הטמאים הביא שבעה.

רבנו בחיי: התורה קצרה כאן את לשונה, גם מהעופות הביא נח שבעה זוגות רק מהטהורים, כמו הבהמות. זה מדיק בלשון הפסוק, שפתח במלה "גם מעוף השמים..." המלה "גם" מלמדת שנח הביא מעוף השמים כמות זהה לזו שהביא מהבהמות - שבעה זוגות מהטהורים, שנים מהטמאים.

מלבי"ם (רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל ויזר): נח הסתפק האם רשאי להכניס לתבה עמו גם את בעלי החיים שהיו רכושו הפרטי, ובהם גם בהמות טמאות, ששמשו לחרישה ולרכיבה.

על כך השיב לו הקדוש ברוך הוא שיקח מבעלי החיים הטהורים שבעה זוגות (להקרבת קרבן, לקיום המין ולשמוש אישי - לצרך אכילה, שרמז לו הקדוש ברוך הוא שיתיר לו אכילת בשר לאחר המבול), בעוד מכל הטמאים רק זוג אחד (רק לצרך קיום העולם). בעופות צוה אותו הקדוש ברוך הוא להביא שבעה - שבעה והתיחס רק לטהורים, משום שנח גדל בביתו רק עופות טהורים.