בריאת העולם וגיל העולם: מושגי יהדות (חלק ב)

ישנן עוד תשובות לאמיתה של תורה לגיל העולם:

אקסטרפולציה

אקסטרפולציה – זוהי טכניקה של קבלת נתונים בלתי-ידועים מתוך נתונים ידועים. כלומר: עשיית אומדן של הבלתי-ידוע מתוך הידוע על ידי השלכה, או חיזוי, של ערכים חדשים הנמצאים מחוץ למערכת הנתונים. באקסטרפולציה מניחים שמכלול התנאים שישפיע על ההתפתחות בעתיד דומה לזה שהיה בעבר, או ניתן לחישוב על פיו. טכניקה זו משמשת כיום, בין השאר, לחיזוי הגידול באוכלוסייה, לחיזוי מגמות מחירים, מדדי שוק וכדומה.

המדע המחשב את גיל העולם על סמך המאובנים נסמך על טכניקה זו, שהרי אין מדען שחי לפני מיליארדי שנה... אך טכניקה זו לחיזוי גיל העולם – יסודה בטעות המערערת את כל תהליך המדידה. למה הדבר דומה? לתהליך ההתפתחות של הקנגורו.

משל הקנגורו

נתאר לעצמנו סטודנט, שניסה לערוך מחקר על אורך חייו של הקנגורו האדום. הקנגורו נולד בגודל 2-3 ס"מ ושוקל בערך גרם. בסוף שנת חייו הראשונה הוא שוקל כ-5 ק"ג, כלומר: משקלו גדל פי 5,000.

לאחר מעקב של שנה הסטודנט אומר לעצמו: למה לי לטרוח ולהמשיך לעקוב אחר גדילת הקנגורו? אני אדם חכם ויכול לחשב: אם בשנה גדל משקלו פי 5000 והוא מגיע ל-5 ק"ג, אז בסוף השנה השנייה הוא שוקל 25000 קילו, ובשנה השלישית שוב יגדל משקלו פי 5000, וכן הלאה. מה יהיה משקלו בגיל 22 שנה? במסקנת המחקר הוא יכתוב: "לאחר מעקב וחישובים מדויקים, הוכח כי קנגורו בן 22 שנה שוקל 2,384,185,791,015,625 טון"!...

במציאות, כמובן, קצב הגדילה יורד באופן משמעותי: בגיל שנתיים בערך הוא כבר בוגר המתנשא לגובה של כ-2 מטרים ושוקל כ-55 ק"ג עד למותו בגיל 22 שנה. טעותו של הסטודנט נעוצה כמובן בחסרון ההבנה הבסיסית, שאין לערבב בין חישובי תקופת ההתפתחות לבין חישובי תקופת ההתייצבות הקבועה. לא ניתן להשליך מתקופת הגדילה על מה שיקרה במשך כל החיים. אילו המשכנו לגדול באותו קצב שבו גדלנו עד גיל 3, מה היה גובהנו בגיל הנוכחי? ולאיזה משקל היינו מגיעים?...

המדענים כיום לוקחים מציאות קיימת, מודדים מדידות ועל פיהן משליכים על מה שקרה בזמן התהוות היקום עד היום הזה. והרי חישוב כזה הוא טעות גדולה.