"וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור" (ל"ב, י"ג)

בזמן שגזר פרעה על הזכרים להשליכם ליאור, באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת: לאותה שעה יצרתי אתכם! (כלומר, עתה אני צריך אתכם) רדו מלפני וראו בני חביבי, בני אברהם יצחק ויעקב, שמשליכים אותן בנהר. ירדו (המלאכים) מלפניו מבהלים ועומדים במים עד ארבותיהם ומקבלים תינוקות בני ישראל ומניחים אותן כלפי הסלעים. והקדוש ברוך הוא מוציא (לתינוקות) דדים מן הסלעים ומניקין אותן, שנאמר 'וינקהו דבש מסלע'. [אליהו רבה ח']