"האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" (ל"ב, א) - כוחו של צדיק

היה רב יהודה בן חנניה אומר: בשעה שאמר משה 'האזינו השמים ואדברה' היו השמים ושמי השמים דוממים, ובשעה שאמר 'ותשמע הארץ אמרי פי' היתה הארץ וכל אשר עליה דוממים. ואם תמה אתה על הדבר (האם באמת שתקו השמים והארץ מדברי משה רבינו), צא וראה מה נאמר ביהושע 'ויאמר לעיני ישראל, שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון, וידם השמש וירח עמד... ולא היה כיום ההוא לפניו' (יהושע י', י"ב-י"ד).

נמצינו למדים שהצדיקים שולטים (ונשמע קולם) בכל העולם כלו (שבכוחם להעמיד את השמים, הירח והארץ). ['ספרי']