"רגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותו" – מוכה השחין ומי בארה של מרים, פרשת האזינו

לולי כעס (לב כז)

כתב מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א.

אמרו חז"ל (קידושין מא:). דרש בר קפרא: רגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותו, וכתב על זה הכלבו (סימן מ"א): מעשה באדם שהיה מוכה שחין מכף רגלו ועד קודקודו, וכל גופו מלא פצע וחבורה, והלכה אשתו במוצאי שבת כמנהג הנשים בשכונתה לשאוב מים מן הבאר, כדי להכין מהם משקה חם, שהרי אמרו (שבת קי"ט:): חמין במוצאי שבת – מלוגמא (רפואה).

ובעת ששאבה מים מן הבאר, נזדמן לה שם בארה של מרים, ומילאה ממנו את הכד, ובדרכה הביתה חזרה, נתעכבה זמן רב, וכשהגיעה כעס עליה בעלה, ומרוב יראתה נשמט הכד מידה ונפל לארץ, ונשפכו כל המים שבו, אך היו כמה טיפות מים שניתזו על בשרו, וראה זה פלא, כל מקום שפגעה בבשרו טיפת מים, מיד נרפא אותו מקום מן השחין שבו, ואז הבין כי אילו לא היה כועס, הרי שיכל לשתות מן המים והיה כל גופו נרפא מהם לגמרי!

ועל זה אמרו חכמים: רגזן – לא עלתה לו אלא רגזנותו ...ועל זה אמרו: הסר כעס מליבך והעבר רעה מבשרך. (מאור ישראל, דרושים עמ' שכ"ט)