"ואתי צוה ה' בעת ההוא ללמד אתכם חקים ומשפטים..." (ד, י"ד) - מה גרם לרבי ישראל מאיר הכהן לכתב את ספר ה'חפץ חיים'?

היה זה בחנכת בית הכנסת בירושלים. רבי אהרן ליב שטינמן זצ"ל נשא דברים והדגיש את החשיבות להשתית את המקום בהקפדה על מצוות בין אדם לחברו, ולהתרחק ממחלוקות. כשעושים דבר חדש, היצר הרע רוצה להתערב ולקלקל, ודרכו לעשות כן על ידי מריבות. כשיש מחלקת קרוב הדבר הטוב להאבד!

וספר רבי אהרן ליב מעשה נורא שספר לו יהודי זקן בשם ר' אליה טוביה שפירא, על הסבות שהביאו את רבי ישראל מאיר הכהן לכתב את ספרו 'חפץ חיים': 'בראדין היתה מריבה בין שני יהודים. כשהחריפה המחלקת, החליט אחד מבעלי המחלקת לנסע לעיר וילנה שהיתה לא רחוקה מראדין, להלשין על בעל ריבו כדי שיגיסוהו לצבא. באותה תקופה להתגיס לצבא היה סכנה גשמית גדולה, שלא לדבר על סכנה רוחנית. אנשים היו עושים הכל, אפלו היו מטילים מומים בגופם! ובלבד שלא יתגיסו.

ה'חפץ חיים' רץ אחרי העגלה כמה קילומטרים, ונסה לשכנעו שלא ילך להלשין. אני מבקש ממך אל תלשין', ואותו בעל מחלקת חזר בתקף 'אני כן אלשין'!

ה'חפץ חיים' רץ אחריו עד שכלו כוחותיו. מעשה ה'חפץ חיים' הותיר רשם על האיש, ולבסוף לא הלשין'.

ממשיך הרב שטינמן 'עוד ספר לי ר' אליה טוביה על הרב של ראדין, שמרב שצערו אותו קבל התקף לב בבית הכנסת. כשראה רבי ישראל מאיר שאפשר להגיע לכזו רשעות וכאלה נזקים ממריבה, החליט לכתב את ספרו ה'חפץ חיים'. [מזקנים אתבונן - בטחון ואמונה]