"כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך ה' אלקיך למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך..." (ה, ט"ז) - בחשיבות קיום מצות כבוד אב ואם

אמרו חז"ל: כבוד אב ואם הוא אחד מהדברים שאדם אוכל פרותיהן בעולם הזה והקרן קימת לו לעולם הבא, כתב 'רבנו בחיי' (בספרו 'כד הקמח'): גדול כח מצות כבוד אב ואם והיא מצוה בוחנה כזהב, והבריות רואים לעין כי יש בשכרה פרות בעולם הזה, או בשלוה והצלחה שיוסיף לו השם יתברך במעשיו, או באריכות ימים. והוא השכר הקבוע במצוה זאת.

ב'חשוקי חמד' הביא הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט"א שאלה מצויה: אבא צוה על בנו שיתן שתיה קדם לאמו, והאמא מבקשת מהבן שישקה תחלה את האבא, כיצד ינהג הבן? והביא את תשובת רבי חיים קניבסקי זצ"ל, שעל הבן לשמע לקול אביו ולהשקות תחלה את אמו, שכן רצונו של אדם זהו כבודו. מקור לכך נתן להביא מהירושלמי (פאה פ"א ה"א) על רבי ישמעאל, שלא נתן לאמו לשתות את המים שרחץ בהם רגליו. ואמרו חכמים לרבי ישמעאל: רצונה זהו כבודה.

כן מבאר בספר 'חסידים' (סימן קנ"ב), שגם לענין כבוד אב ואם אומרים כן.

שאלה אחרת שאל אדם את רבי חיים: כשיש אפשרות לכבד בדבר מה את אביו או את הכהן, את מי מהם עליו להעדיף? והשיב 'אביו קודם'!

חזר השואל והלא הוא ואביו חיבים בכבוד הכהן ב'וקדשתו'? והשיב רבי חיים 'כבוד אב הוא כפקוח נפש שנאמר 'כבד את אביך... למען יאריכון ימיך' ואין מקרא יוצא מידי פשוטו.

ושוב נשאל: הרי גם למצות 'וקדשתו' יש שכר אריכות ימים (כמובא במשנה ברורה סימן קס"ח). והשיב: על כבוד אב נאמר אריכות ימים במפרש בתורה, לכן היא קודמת.

האדמו"ר מסערט ויז'ניץ (בעל 'המקור ברוך'), הסביר פעם בדרשתו (בשבת קדש נשא תשי"ט) בדרך צחות 'צאו וראו מהו ההבדל בין חנוך של פעם לחנוך של היום. פעם היו מכנים מוסד לקשישים 'מושב זקנים' והיום מכנים 'בית אבות'. הטעם: פעם החנוך הראוי והטוב שלט בבית היהודי והבנים היו מוכנים לקחת הורים לעת זקנותם להתגורר אצלם בבית, ורק זקנים עריריים וגלמודים שלא היו להם צאצאים, בלו את שארית ימיהם ב'מושב זקנים'. היום, מחמת החנוך הקלוקל, ילדים אינם מוכנים שהוריהם יתגוררו אצלם, לכן מכנים את מוסד הזקנים 'בית אבות' - אבות מכלל שיש תולדות. מתגוררים שם אבות שיש להם עדין בנים, שאינם מוכנים לקחתם אצלם, והם לא יכולים להשאר לבד בביתם. על כן נאלצים לעבר למעון זקנים.