קרח - תוכן ענייני הפרשה

א. מחלקת קרח ועדתו ודתן ואבירם, (און בן פלת לבסוף נצל מהמחלקת) ו-250 הנשיאים - כנגד משה רבנו ואהרן הכהן.

ב. משה מתפלל, מנסה לעשות שלום, וכשלא הסכימו, הציע נסיון לבחירת כהן גדול חדש למחרת, על ידי שיביאו כלם מחתות עם קטרת, ומתוכם ה' יבחר את הכהן הגדול (ומי שלא ראוי לכך, ימות - לגדל העברה החמורה).

ג. קרח ו-250 הנשיאים מקריבים מחתות עם קטרת ואש במזבח הפנימי, ועם ישראל באו לראות מי יבחר, והיתה גזרת כליה על כל עם ישראל, ומשה התפלל שיענש רק קרח ולא שאר כל בני ישראל.

ד. ה' צוה שכלם יתרחקו ממקום קרח, עדתו ואהליהם, ומשה הלך שוב לנסות לעשות שלום, ולא הסכימו.

ה. אחר כך מתנה משה לבני ישראל, שאם יבלעו קרח ועדתו באדמה, הדבר יעיד שנבואת משה אמת וכי ה' הוא שצוה אותו למנות את אהרן לכהן גדול ואם לא - אז לא ה' שלחני. הענש - נבקעה האדמה, ונבלעו בה קרח, עדתו, דתן ואבירם, כל משפחותיהם וכל רכושם. ובמקביל - 250 הנשיאים שהקטירו את הקטרת, נשרפו באש.

ו. צווי ה' לצפות את מזבח העולה במחתות השרופים, זכרון למארע הנורא.

ז. אסור עשית מחלקת, והאסור לחלק על הכהנה.

ח. תלונת בני ישראל על שנענשו קרח ועדתו, מיד התחילה מגפה, בה מתו 14,700 איש. אהרן הקטיר קטרת ועמד בין החיים לבין המתים, ותעצר המגפה.

ט. השקטת המחלקת על ידי הנחת מטות נשיאי השבטים בקדש הקדשים, ורק מטה אהרן פרח והוציא פרי - ראיה נוספת לבחירתו של אהרן לכהן גדול.

י. תפקיד הלויים: לשמר שלא יכנס זר למשכן.

יא. כ"ד מתנות כהנה הנאכלות במקדש: 1בשר חטאת בהמה, 2וחטאת העוף, 3אשם ודאי, 4ותלוי, 5שלמי צבור, 6ושתי הלחם (בשבועות), 7לחם הפנים, 8ומתר המנחות, 9ומנחת העמר, 10ולג שמן של מצרע.

הנאכלות בירושלים: 11בכור, 12בכורים, 13המורם מתודה, איל נזיר ושלמים, 14עורות קדשי קדשים נתנים לכהנים.

בכל ארץ ישראל: 15תרומה, 16חלה, 17בכורים, 18ראשית הגז, 19זרוע לחיים וקבה, 20פדיון הבן, 21פדיון פטר חמור, 22שדה אחזה, 23וחרמים, 24וגזל הגר.