למה הקב"ה בוכה על מי שאי אפשר לו לעסוק בתורה ועוסק? – מרן הרב עובדיה יוסף לפרשת קורח

ומדוע תתנשאו על קהל ה' (טז ג)

הקשה מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א: הן אמרו חז"ל בגמרא (חגיגה ה:) "על שלושה דברים הקב"ה בוכה בכל יום: על שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, ועל שאי אפשר לו לעסוק בתורה ועוסק, ועל פרנס המתגאה על הציבור (שלא לשם שמים).

ולכאורה יש לשאול, מפני מה הקב"ה בוכה על שאי אפשר לו לעסוק בתורה ובכל זאת עוסק בה? והלא אדרבא יש לו להקב"ה לשמוח על זה?

ונראה לפרש, כי לשון עוסק בתורה היינו שלומד בעיון נמרץ ומסיק שמעתתא אליבא דהלכתא... והנה מי שאי אפשר לו לעסוק בתורה בעיון להלכה ולמעשה, כלומר שאינו ראוי להורות הלכה, והוא עוסק בתורה ומתנשא לאמר: אני אלמד בעיון להורות הלכה למעשה, עליו הקב"ה בוכה מפני שהוא עלול לטעות ולפסוק על אסור – מותר, ועל מותר – אסור, וכמו שאמרו (סוטה כב.): כי רבים חללים הפילה – זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה, אבל ללמוד גירסא בעלמא שלא להורות הלכה למעשה, שפיר דמי ולית לן בה.