"ושמרתם את חקתי... אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני ה'" (אחרי מות - י"ח, ה') - ספור

וברש"י: אני ה'. נאמן לשלם שכר.

ו'באור החיים' הקדוש: ואמר וחי בהם פרוש כי אדם שעושה מאהבה ישנו גם בטוב עולם הזה יתר על הגמול הקבוע לו בעולם הנצחי. ואולי כי לזה רמז באמרו וחי בתוספת האות ו' להעירך שזה נוסף על שכר אחר שהוא שכר הנעלם.

תלמוד תורה בבני ברק הזמינו לטיול השנתי מדריך טיולים שיתלוה לתלמידים. לאחר נסיעה ארכה הגיעה שעת מנחה. כשנעמדו לתפלה, היו כמה ילדים שהחליטו להשתובב מעט... לאחר התפלה אסף המדריך את הילדים ברשות הרב'ה, ואמר להם כי הוא מענין לספר להם ספור מיחד אותו חוה על בשרו: במבצע 'צוק איתן' היינו קבוצה של חילים שנכנסנו לעזה. בגלל המלחמה הקשה לא יכלנו לישן במשך יומים ברצף, ובעיפותנו הרבה חפשנו מקום להניח את ראשנו. הגענו למקום אחד וראינו וילה גדולה שעל גגה נצבו חילים יהודים, צלפים, ששמרו מסביב. החלטנו להכנס ולבדק האם קומת הקרקע נקיה ממחבלים, כדי שנוכל לנוח שם.

ואכן המקום היה נראה פנוי ובטוח, והתכוננו לשכב לישן באחד החדרים. חיל אחד נזכר שטרם התפללנו תפלת ערבית, והכריז: 'חבר'ה מה עם תפלת ערבית'? אך החברים אמרו לו: 'אנחנו פטורים כעת מתפלה, מפני שאנו צריכים להלחם מחר, ואנו מאוד עיפים'.

השיב להם החיל: 'רבותי, אנחנו צריכים זכויות! כדאי שנתאמץ להתפלל ערבית כעת, ובזכות זה ה' יצילנו מכל הסכנות'.

כלם הסכימו אתו. ספרנו כמה חילים אנחנו, וגלינו כי כדי להשלים מנין חסר לנו אחד...

אחד החילים אמר: בגג למעלה מצבים חילי 'גולני', נבקש מאחד מהם להצטרף למנין. בעוד הם מתדינים מי יעלה, ירד אחד מהחילים מקומת הגג, ובקשנו ממנו להצטרף למנין.

'מה זה מנין'? שאל החיל, הוא היה קבוצניק שלא ידע כמעט דבר על יהדות. למדנו אותו לומר 'אמן' והוא הסכים, אך בקש שנחכה לו רגע: 'רק אכנס דקה אחת לחדר השרותים'...

חכינו שיצא. עברה דקה, עברו שתי דקות ושלוש, אך הוא לא יצא. החילים התפלאו על העכוב, ואחד מהם נגש אל דלת חדר השרותים, והנה והוא שומע רעשים משנים מתוך החדר.

הוא נתן בעיטה לדלת ופרץ אותה, ונדהם לראות כי ליד האסלה פעור פתח של מנהרה, מתוכה מציצים כמה מחבלי חמאס האוחזים בחיל ומנסים לחטף אותו, בעוד הוא נאבק על חייו. הוא מהר לקרא לחבריו לעזרה, ובנס הצליחו לחסל את המחבלים ולהציל את חברם. גם המנהרה פוצצה עד מהרה... ['האמנתי ואדברה']