מדוע חיה רעה באה לעולם על שבועת שוא? – פרשת אחרי מות קדושים

ולא תשבעו בשמי לשקר (יט יב)

מבאר מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א: שנינו באבות (ה ט): חיה רעה באה לעולם על שבועת שוא, ולמדו כן (שבת לג.) ממה שנאמר (ויקרא כו כג): "ואם באלה לא תווסרו לי", אל תקרי בְּאֵלֶּה אלא בְּאָלָה (לשון שבועה) וכתיב בסמוך לו: "והשלחתי בכם את חיית השדה ושיכלה אתכם".

והנה ה' יתברך חנן אותנו בכוח דיבור לגדל אותנו על כל הנבראים, וכמה על האדם להיזהר במתנה יקרה זו שלא לבזבז אותה בדברים בטלים, וכל שכן בדברים אסורים כמו שקר וחנופה וליצנות וכיו"ב, וכל שכן ביזיון תלמידי חכמים, שהם עוונות גדולים מאד, כי מות וחיים ביד הלשון...

ואם ישתמש האדם לרעה בלשונו, כמה יגדל עונשו, ולכן כנגד עוון שבועת שוא שהוא חטא בפיו ובלשונו, משתלחת חיה רעה, כי אין יתרון האדם על החיה אלא בדיבור, ואם השחית את דיבורו, הרי הוא שוה לחיית השדה, ולכן החיה שולטת בו. (ענף עץ אבות פ"ה ט)