סיפורים · פרשת אחרי מות קדושים
מעשה בצעיף שעטנז – סיפור לפרשת קדושים
מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה"
נערה מעוכבת שידוך גילתה שהצעיף שקנתה, שהמוכר הבטיח שהוא נקי, עשוי כולו שעטנז. לפי פסק הגרי"ש אלישיב לא החזירה אותו לחנות, אלא ביקשה ממנהל הסמינר להציגו בפני התלמידות כדי לעורר אותן להקפיד בהלכות שעטנז, ועוד באותו ערב הגיעה אליה הצעת שידוך.
ובגד כלאיים שעטנז לא יעלה עליך (יט יט)
מסופר על בת חרדית שהיתה מעוכבת שידוך, ניגשה לחנות כדי לרכוש צעיף. לאחר שבחרה בסוג המתאים לה התעניינה אצל המוכר האם הסחורה בחנותו נקיה משעטנז. "מה את חושבת?!" תמה האיש, "וכי אני אחזיק בחנות שלי בגדים שיש בהם חשש שעטנז?!"
אבל הבת לא סיימה בכך את הדין ודברים עם המוכר, והמשיכה לשאול אותו מה יהיה אם בכל זאת ימצא שעטנז בצעיף? המוכר הבטיח לה שבמקרה כזה יתן לה זיכוי לרכוש מוצרים אחרים. למרות ההבטחה המפורשת ביקשה הבת שהמוכר יעלה את התחייבותו על הכתב במסמך כתוב וחתום.
והנה, מיד לאחר שיצאה מן החנות שמה הנערה את פניה אל מעבדת שעטנז הממוקמת בשכנותה, ומסרה את הצעיף החדש לבדיקה. התוצאה לא איחרה לבוא: הצעיף לא רק נגוע בשעטנז, אלא כל כולו עשוי משעטנז!
יותר משהכאיבה לנערה ההוצאה הכספית הלא גדולה, הציקה לה רמאותו של המוכר. הדבר הכאיב לה במאוד, כיון שהמוכר הבטיח בצורה הכי ברורה שהבגדים נקיים מכל חשש, והנה עכשיו היא מרגישה שהוא רימה אותה והוליך אותה שולל.
לפני שהחליטה ללכת לחנות כדי לקבל זיכוי. פנתה לאביה וסיפרה לו את הדבר. האב, תלמיד חכם חשוב, הביע את דעתו שלכאורה אסור לה להחזיר את הצעיף לחנות, כי בכך היא תכשיל נערות אחרות שירכשו אותו ועלולות להיכשל באיסור שעטנז.
הבת צייתה לדברי אביה ולא פנתה אל המוכר. אבל כעבור ימים אחדים הרגישה בגלל רמאותו של המוכר שלא קל לה לסגת מתביעתה. בהסכמת אביה, היא ניגשה לרב נוסף שגילה את דעתו שהדבר מותר, והיא יכולה להשיב את הצעיף לחנות.
חילוק הדעות הנ"ל, הביא אותה להחלטה להעביר את ההכרעה הסופית לידי מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, היא שיגרה את השאלה בידי שליח ותשובת מרן הגרי"ש היתה שאסור לה להחזיר את הצעיף לחנות.
הנערה מעוכבת השידוך ידעה שאסור לה להחזיר את הצעיף, והחליטה לשרוף את הצעיף. אבל בטרם ניגשה למלאכת השריפה, החליטה לעשות דבר נוסף חכם מאין כמוהו.
היא לקחת את הצעיף, וניגשה אל מנהל הסמינר בו למדה, ושיחזרה בפניו את מהלך האירועים מרגע הקניה ועד פסק ההלכה של מרן הגרי"ש זצוק"ל.
לאחר מכן, ביקשה ממנהל הסמינר שיכנס אל כל הכיתות בסמינר, ויציג את הצעיף בפני התלמידות, ויעורר אותן בדבר הצורך להקפיד בהלכות שעטנז מחד, ולא לסמוך על הבטחותיהם של המוכרים מאידך.
"גם אני לא יכול להאמין שהצעיף הזה, התמים למראה, יהיה נגוע כל כך בשעטנז" אמר המנהל.
"במיוחד לאחר שבעל החנות דיבר בביטחון כה גמור שהסחורה שלו היא נקיה" הוסיפה הנערה.
המנהל עשה כדבריה, וכשהצעיף בידו עבר בכל הכיתות ועורר את הבנות על כך.
ומה קרה לאחר מכן? עוד באותו ערב הגיע לבת מעוכבת השידוך הצעה של בחור מצויין וירא שמים, ולאחר שבוע שברו שם צלחת... (ברכי נפשי)
מקורות
- ויקרא יט יט
- ברכי נפשי