"ויקחו לי תרומה..." (כ"ה, ב) - כשישראל עושין רצונו של מקום, מוסיפים כח בפמליא של מעלה

כל אדם חיב לעבד את הבורא במעשה ובמחשבה, בזה הוא מקים שכינתא מעפרא (שכינה מעפר), כשיתרומם האדם - תתרומם השכינה כביכול, הינו 'תרומה' - לשון התרוממות. כשישראל מתרוממים במצוות, הם גורמים להתרוממות השכינה כביכול, וזהו 'לי תרומה' - שתגרמו להתרוממות השכינה.

כמו שמצינו במדרש: בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, מוסיפים כח בפמליא של מעלה, ובזהר איתא (מובא), שכשישראל עושים מעשים טובים, הם נותנים תקף וכח לקודשא בריך הוא, ועל דא כתיב (ועל זה כתוב): 'תנו עז לאלקים' במעשים טובים". ['אמרי שמאי']