דלג לתוכן הראשי
כוונות

בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ · עלון 768 · פרשת תרומה

דבר העורך

פרשתנו וכך גם פרשות תצוה, כי תשא, ויקהל ופקודי, עוסקות בבנית המשכן וכליו. לצרך כך הקדוש ברוך הוא מצוה את משה רבנו להרים תרומה שנאמר: "ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי", אומר ה'אור החיים' הקדוש; ולדרך זה ידבר הכתוב גם בתרומת המשכן ויחפץ ה' שכל נדבה תהיה מלב ולא תהיה הנתינה עד שתקדם הנדבה בלב.

אמר הקדוש ברוך הוא: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", בתוכו לא נאמר אלא "בתוכם" - הכונה בלבו של כל אדם. לכן בפרשות הללו ענין נדיבות הלב מופיע עשרות פעמים, לומר לך שכל אדם עליו להכניס את הקדוש ברוך הוא לתוך לבו.

ואומר החיד"א ('פני דוד'): ודרך רמז ותוכחות מוסר אפשר לרמז כי ישתדל האדם להיות הוא עצמו מקדש וכל כלי הקדש יהיו בו בעצמו. הא כיצד יראה עצמו כאלו קדוש שרוי בתוך מעיו כמו שאמרו ז"ל על הפסוק "בקרבך קדוש" ויעשה עצמו בתי הנפש בית המקדש להתקדש בעשר קדושות ויטהר רעיוניו. ויעשה בו מעין דגמה לכלי המקדש, דהינו מזבח יעשה הכנה בגופו מזבח גדול לזבח יצרו וכל יצר מחשבות לבו אלו הן הנשרפין באש יראת ה' אשר תלהט בקרבו והיא אש של גבוה ומצוה להביא מן ההדיוט להתעורר בצום ובכי ותכף משמיא מיהב יהבי אש גבוהה רבוצה כארי בלבו לב טהור וזבח עליו כל יצר הרהורים רעים והיו לבער, ויעשה הרמת הדשן להסיר שירי שיריים מהרהורים רעים, ומצות הרמת הדשן בכל יום כי היצר הרע מתחדש בכל יום ומכניס מחשבות רעות.

המלבי"ם (בפרשת צו) כתב על הפסוק (ויקרא ט, ו) 'ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו': 'לא ידענו מה צוה שיעשו הם, והלא הם לא עשו דבר, רק אהרן עבד עבודתו. ופרש בספרא בדרך הדרוש, שצוה שהם יעשו מעשה הכהן גדול, שמה שיעשה הכהן גדול בבית המקדש הגדול - יעשו הם בבית המקדש הקטן שהוא לב (האדם) משכן כבוד ה'. וכמו שזבחו כוחות החיים והקטירו אותם על מוקדה במזבח הגדול, כן יזבח כל איש כוחות נפש המתאוה והמתעורר מסטרא דבעירא שהוא היצר הרע, על מזבח הקטן להעבירו על ידי אש אהבת ה' שלהבת י-ה, עד שיחד כוחותיו ומחשבותיו לאדון הכל, ואם עשיתם כן 'וירא אליכם כבוד ה" - לשכן כבוד בתוככם.

לפי דברי המלבי"ם נמצא שכל אדם דומה לאהרן הכהן! כל אדם הנו בית המקדש קטן שהוא לב משכן כבוד ה', וברשותו - מזבח פרטי ואישי, ומה שעושה אהרן הכהן בבית המקדש הגדול, מצוה כל אדם לעשות בבית מקדשו הקטן. וכשם שאהרן הכהן עמד והקריב בהמות על המזבח לריח ניחח אשה לה', כך כל אדם, כשהוא מתגבר על יצרו הרע, כובש את הנפש המתאוה, מכניע ומצנן להיטות חמו של היצר הרע המסית ומדיח, הרי הוא זובח הלכה למעשה קרבנות לפניו יתברך. ובכח מה? בכוח האש הפנימית! האש היוקדת בלבו באהבת אמת לבורא כל העולמות. האש, אש הקדש, מבטלת ומכניעה כלבה רותחת את להיטות היצר הרע. מה יעשה אדם שהחריב ביתו ושרף היכלו, העמיד צלם בהיכל, האם יש תשובה למעשיו? התשובה: יש ויש! כך אמר התנא בבא בן בטא להורדוס: 'מי שכבה אורו של עולם יעסק באורו של העולם, ויבנה את בית המקדש'!

כך, מי שכבה האור האלוקי שבלבו בעברות, ובהרהורי עברה הקשים מעברה, ילך ויעסק באורו של עולם, בתוספת מצוות בכונה, בתפלה ובברכות, ובלמוד תורה. כך נבנה בית מקדשנו הפרטי, נגדר פרצותיו ונוסיף על הדרו. כך נזכה להשראת השכינה בלבנו! וישמע החכם ויוסף לקח.

שתפו את הדף:וואטסאפ