הלכות ארבע פרשיות ופורים לפי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף (א–ח)

א. שמיעת ארבע הפרשיות

לכתחילה על כל יחיד לשמוע את כל ארבעת הפרשיות, ואם נרדם או יצא החוצה בזמן הקריאה של פרשת שקלים ופרשת החודש אינו חייב לחזר אחריהם, אבל פרשיות זכור ופרה הם חובת יחיד (יבי"א ז,ט/ ח יד).

ב. קטן בקריאת פרשת זכור

קטן שלא הגיע למצות לא יעלה לקרוא את פרשת זכור, ואפילו בן שלוש עשרה שלא הוברר אם הביא שתי שערות – לא יוציא לכתחילה את הציבור בקריאת פרשת זכור (ילקו"י עמ' קסב).

ג. כפילת תיבות במגילה

נוהגים לכפול את התיבות ולומר "להשמיד להרוג" ולכפול "להשמיד ולהרוג", וכן נוהגים לכפול "ואיש לא עמד בפניהם" "ואיש לא עמד לפניהם" (ילקו"י תקד).

ד. "ויהי כאמרם אליו"

"ויהי כאומרם אליו יום ויום" אין צורך לכפול ולומר "באומרם אליו" כיון שיש לקרוא כמו מסורת הקריאה ולא הכתיבה (ילקו"י עמ' תקה). ואם אמר "באמרם" במקום "כאמרם" לא יצא אף בדיעבד (כמבואר קמא ה)

ה. השמעת הקריאה לאזניו

לכתחילה על הקורא להשמיע את הקריאה לאזניו. ודבר זה מצוי, שאם לא שמע מהשליח ציבור מילה ורוצה להשלים מהמגילה הכשרה עליו להשמיע לאזניו. ובדיעבד אם ביטא בשפתיו יצא (חזו"ע עמ' נה. ילקו"י עמ' תצד).

ו. קריאה ושמיעה מתוך נמנום

הקורא את המגילה כשהוא מתנמנם יצא, אמנם השומע את המגילה מתנמנם לא יצא (ילקו"י עמ' תקנג).

ז. קריאת פרשת זכור בכמה הברות

יש מקומות שנהגו לקרוא פרשת זכור בכמה הברות. ולהלכה אין צורך בזה. וכך היה מנהגו של מרן זיע"א. ואם רוצה לנהוג כך יעלה המפטיר ויברך על ההפטרה ברכה ראשונה ואחרונה, ורק אחר ברכה אחרונה יחזור לקרוא בהברה תימנית או אשכנזית (ילקו"י עמ' תתקכא)

ח. שהחיינו על תחפושת חדשה

מי שלובש תחפושת חדשה אינו רשאי לברך שהחיינו אף על פי ששמח בה (ילקו"י תשפ עמ' תתקמה).