בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ · עלון 768 · פרשת תרומה
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (כ"ה, ח) - הפסיעות שהחריבו את בית המקדש
בגמרא (סנהדרין צ"ג.) מספר על נבוכדנצר שעלה על ירושלים והחריב את בית המקדש הראשון. לגדלתו ומלכותו זו לא זכה אלא כשכר על שפסע ג' פסיעות לכבוד הקדוש ברוך הוא.
וכך מצינו בנביא ובגמרא (מלכים ב' כ', א'-י"ג; ישעיהו ל"ח, א'- ל"ט, א'; דברי הימים ב' ל"ב, כ"ד; ברכות י'.) היה זה בעת שחזקיהו מלך יהודה נטה למות, הקדוש ברוך הוא בקש לסלקו מהעולם כענש על שמאן לעסק בפריה ורביה. ומדוע מאן חזקיה להוליד בנים? לפי שברוח קדשו ידע שמחלציו עתיד לצאת בן רשע, מנשה שמו. באותם ימים בהם שכב חזקיהו על ערש דוי, הגיע ישעיהו הנביא אל הארמון ובקש להכנס אל המלך, וכאשר עמד לפניו הודיעו בשם ה': "צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה".
חזקיהו הסב פניו אל הקיר ונשא תפלה לבורא העולם ממעמקי לבבו, אך ישעיהו הודיעו כי אין לו כל סכוי לקום ממטת חליו. 'כבר נגזרה הגזרה'! בשר ישעיהו את הבשורה הקשה, אולם חזקיהו מאן לקבל זאת. 'בן אמוץ', פנה לישעיה, 'כלה נבואתך וצא! כבר מקובלני מבית אבי אבא: אפלו חרב חדה מנחת על צוארו של אדם - אל ימנע עצמו מהרחמים'.
הגמרא מספרת כי תפלת חזקיהו עשתה פרות ובשמים התבטלה הגזרה ונקצבו לו שנות חיים, ועוד טרם הספיק ישעיהו לצאת מהעיר - נאמר לו בנבואה כי עליו לשוב על עקבותיו, לעלות לארמונו של חזקיה ולבשרו שמן השמים הוסיפו לו 15 שנות חיים. ישעיהו עשה כן ובשר לחזקיהו כי בקרוב יקום ממטת חליו, אך חזקיהו בקש אות ומופת על כך. ישעיהו נענה לו והודיעו כי היום יתארך בעשר שעות, ובזה ישבו למקומן אותן עשר שעות שנחסרו מהיום בו נפטר אביו הרע אחז, על מנת שלא יוכלו להספידו. היום שהתארך עורר הדים רבים בעולם, ומרודך בלאדן בן בלאדן, מלך בבל, החליט לשלח אגרת ברכה לחזקיהו המלך, שבגינו האריכה השמש את מסלולה.
הגמרא מספרת כי סופרו הקבוע של מלך בבל היה נבוכדנצר, ודוקא באותו יום נעדר נבוכדנצר מארמונו של מרודך, וסופר אחר נסח את המכתב במקומו. האגרת נכתבה ונחתמה וכמעט שנשלחה, ובדיוק אז הופיע נבוכדנצר בארמון. 'כיצד נסחתם את האגרת'? התענין, ויועציו של המלך השיבוהו: 'שלמא למלכא חזקיה, שלם לקרתא דירושלם, שלום לאלהא רבה'. 'האמנם'?! הזדעק נבוכדנצר, 'האמנם דרשתם בשלום חזקיהו וירושלים לפני שדרשתם בשלום אלקיו'?! יועציו של מלך בבל קבלו את דברי נבוכדנצר, ומיד מנוהו לשליח לתקן את הטעות. 'קורא האגרת הוא יקימנה'. נבוכדנצר מהר לרוץ אחר השליח שאחז את האגרת בידו, ורגליו עשו ג' פסיעות, ויש אומרים ד' פסיעות, לשם כך.
המלאך גבריאל בכבודו ובעצמו ירד מהשמים ומנע בעדו מלהמשיך בדרכו, כדי שהדבר לא יעורר קטרוג על ישראל. ומה קבל נבוכדנצר כשכר על ג' פסיעותיו אלו לכבוד הקדוש ברוך הוא ? - את הכוח והיכלת להחריב את בית ה'! והדבר מעורר עד היכן מגעת כוחה של פסיעה לכבודו של הבורא! ואפלו פסיעתו של גוי ערל! אגב, מענין שמידי יום בכל תפלה פוסעים אנו ג' פסיעות כדי לבטל אותו כוח שנתן לנבוכדנצר על ג' פסיעותיו. ה'משנה ברורה' (ס' קכ"ג סק"ב), מצין כי אחד הטעמים שאנו פוסעים ג' פסיעות בסיום תפלת 'שמונה עשרה' ומבקשים לאחר מכן על בנין בית המקדש, לפי שתחלה עלינו לפסע ג' פסיעות לכבודו יתברך, על מנת לבטל את כוח ג' פסיעותיו של נבוכדנצר, ואחר כך לבקש על בנין בית המקדש שהחריב נבוכדנצר ברשעותו, שיבנה במהרה בימינו אמן. ['דרך עץ החיים']