שאלות ותשובות · סגולות ומנהגים
מנהגים – שאלות ותשובות
13 שאלות בנושא מנהגים, מתוך שאלות ותשובות בסגולות ומנהגים.
- למה לא תופרים בגד על האדם?
זהו מנהג עממי: לא לתפור בגד כשהוא על גופו של אדם, משום שכך תופרים תכריכים למת. מי שצריך לתפור – מוריד את הבגד, ויש שנוהגים ללעוס חוט או דבר אחר בשעת התפירה. אין לכך מקור בגמרא או בשולחן ערוך, ואין זה איסור – אלא מנהג של זהירות.
- מה עושים עם ציפורניים שגזרתי?
חז״ל אמרו: ״שלשה דברים נאמרו בצפרנים: הקוברן – צדיק, שורפן – חסיד, זורקן – רשע״, כי ״שמא תעבור עליהן אשה עוברה ותפיל״. לכן נוהגים לאסוף את הציפורניים ולשרוף, להשליך לאסלה, או לעטוף ולזרוק. השלכה לפח סגור נחשבת לרבים כמו קבורה.
- האם חייבים לשמור מנהג של המשפחה?
כן, בדרך כלל. חז״ל אמרו ״כבר קיבלו אבותיכם עליהם, שנאמר: שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך״. מנהג שהמשפחה או הקהילה קיבלו – מחייב את הצאצאים, ואין לשנותו בלי סיבה. מי שעבר לקהילה אחרת, או שיש לו צורך גדול – שואל רב, ולפעמים יש היתר.
- מה עושים כשהמנהג שלי שונה מהמנהג של אשתי?
הפוסקים כתבו שהאישה הולכת אחר מנהג בעלה אחרי הנישואין – בכשרות, בתפילה ובחגים. כך פסקו רבים מגדולי הספרדים והאשכנזים. יש מנהגים אישיים שהאישה יכולה להמשיך בהם, ובחלק מהעניינים יש מחלוקת. בני הזוג מחליטים יחד, בשלום, ובשאלות – מתייעצים עם רב.
- למה נוהגים לשים כסף בכיס של יוצא לדרך – שליח מצווה?
נוהגים לתת למי שיוצא לדרך כסף לצדקה, כדי שיהיה ״שליח מצווה״ – והוא יתן אותו במקום שאליו הוא מגיע. המקור בגמרא: ״שלוחי מצוה אינן ניזוקין, לא בהליכתן ולא בחזירתן״. זהו מנהג של שמירה בזכות המצווה, בלי הבטחה, ואין הוא מחליף זהירות בדרכים.
- למה אומרים ״לחיים״ כששותים?
המנהג לומר ״לחיים״ על כוס יין מוזכר כבר בגמרא: רבי עקיבא, בסעודה שעשה לבנו, אמר על כל כוס ״חמרא וחיי לפום רבנן״ – יין וחיים לפי החכמים. יש מפרשים שהברכה באה גם להזכיר שהיין הביא לעולם מוות (חטא עץ הדעת לפי אחת הדעות, ונח) – ולכן מאחלים חיים.
- למה לא גוזרים ציפורניים בסדר רציף?
הרמ״א כותב שכשגוזרים ציפורניים – ״לא יטול אותן כסדרן״, ונותן סדר מיוחד: ביד שמאל ״דבה״ג א״, וביד ימין ״בדא״ג ה״ – בסירוגין. זה מנהג על פי קבלה, ולא דין שמעכב. רבים נוהגים בו, ומי שגזר בסדר רגיל – לא עשה איסור.
- למה מברכים ״עד מאה ועשרים״?
הברכה ״עד מאה ועשרים״ נשענת על הפסוק ״והיו ימיו מאה ועשרים שנה״ שנאמר לפני המבול, ועל משה רבינו שנפטר בגיל מאה ועשרים ״לא כהתה עינו ולא נס ליחה״. מאחלים לאדם חיים ארוכים ובריאים כמו של משה. זה מנהג ביטוי, לא גבול לחיים.
- למה נועלים קודם נעל ימין?
השולחן ערוך פוסק שנועלים קודם נעל ימין ואחר כך שמאל, וקושרים קודם את השמאל ואחר כך את הימין. בחליצה – חולצים קודם את השמאל. הטעם: הימין חשוב בכל מקום בתורה, והקשירה בשמאל – משום כבוד התפילין שנקשרות על השמאל.
- האם מותר לעקור עץ שלא נותן פירות?
עץ פרי שמניב פירות – אסור לכרות, משום ״לא תשחית את עצה״. עץ שהזקין ואינו נותן כמעט פרי, עץ שמזיק לבניין או לעצים אחרים, או כשמקומו נחוץ לבנייה – מותר. נוהגים להחמיר ולעשות זאת על ידי גוי או בעקירה עם השורשים, ולשאול רב.
- למה ספרדים ואשכנזים שונים במנהגים?
ההבדלים נוצרו בגלות: קהילות ספרד ובבל מצד אחד, ואשכנז (גרמניה, צרפת ומזרח אירופה) מצד שני, התפתחו בנפרד, כל אחת עם רבותיה ומנהגיה. בשולחן ערוך נקבעו פסקי מרן רבי יוסף קארו, שהספרדים נוהגים לפיהם, והגהות הרמ״א, שהאשכנזים נוהגים לפיהן. ״הזהרו במנהג אבותיכם בידיכם״.
- למה לא אומרים מספר אנשים בקול?
כי חז״ל אמרו ״אסור למנות את ישראל, אפילו לדבר מצווה״ (יומא כב ע״ב), כפי שהתורה ציוותה למנות את העם רק באמצעות מחצית השקל. לכן כשסופרים אנשים – למשל למניין – לא אומרים ״אחד, שתיים, שלוש״ על הראשים, אלא סופרים בפסוק בן עשר מילים, כמו ״הושיעה את עמך״, או בדרך עקיפה אחרת.
- למה לא מניחים ספר הפוך?
כי זה פוגע בכבוד ספרי הקודש. הרמ״א בשולחן ערוך מביא בשם מהרי״ל: ״ואסור להפוך אותו על פניהם, וכשמצאו כך צריך להפכו״. לכן לא מניחים ספר קודש פתוח כשפניו למטה, לא משאירים אותו הפוך, ומי שמוצא ספר כזה – מתקן אותו. זהו חלק מדיני כבוד ספרים, ולא סגולה.